חום בחולים המאושפזים בטיפול נמרץ הינו לרוב תגובה לזיהום או דלקת. לעתים קרובות נדרשת התערבות תרופתית להורדת החום בנוסף לטיפול בגורם החום הראשוני.
עוד בעניין דומה
מחקר בחיות הראv שלקלונידין ha השפעה אנטי-פירטית אך לא קיימות ראיות לכך בבני אדם. מחקר זה בוצע בתבנית של מחקר תצפיתי, חד-מרכזי, אקראי עם קבוצת ביקורת. במחקר בוצעה הערכה של ההשפעה האנטי-פירטית של קלונידין כאשר התרופה ניתנת יחד עם תרופות ההרדמה והאנלגזיה הנפוצות בחולים מונשמים ביחידת הטיפול הנמרץ.
במחקר הוכללו 40 חולים בני 18 שנים ומעלה' שהונשמו מכנית במשך לפחות שלושה ימים. החולים חולקו אקראית לקבוצה שקיבלה קלונידין וקבוצה שקיבלה טיפול אינבו.
החולים בקבוצת ההתערבות קיבלו קלונידין אנטרלי במינון של 0.1 מ"ג, שלוש פעמים ביום. במידה והחולים היו יציבים המודינמית המינון הועלה ל-0.2 מ"ג שלוש פעמים ביום. בוצע איסוף יומי של סימנים חיוניים, מידע מעבדתי, תרביות ואירועים חריגים בטיפול נמרץ.
לאחר תיקנון לחומרת החולי וזמן המעקב של חולים, יחס הסיכויים לחום של מעל 38.3°C היה גבוה פי 3.96 בקבוצת האינבו מאשר בקבוצת ההתערבות (P=.049). לאחר תיקנון לזמן המעקב, חום נמוך יותר (0.52°C) נצפה בקבוצת הקלונידין (P=.006).
החוקרים מציינים, כי זהו מחקר ראשון הבודק את השפעתו של קלונידין אנטרלי על הורדת חום בבני אדם ומראים כי ייתכן וניתן להשתמש בתרופה זו בחולים המאושפזים ביחידת הטיפול הנמרץ.
מקור:
Mokhtari, M. et al. (2016) The Journal of Clinical Pharmacology. 57(1), 48.
http://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/2584184