early, goal directed therapyי(EGDT) הינו פרוטוקול החייאה שכולל מתן נוזלים, וזו-פרסורים ומוצרי דם בתוך 6 שעות, על מנת להגיע ליעדים מוגדרים בניטור לחץ דם, לחץ ורידי מרכזי, סטורציה וריכוז המוגלובין. על אף שישנן עדוויות ממספר מחקרים תצפיתיים ומניסוי במרכז רפואי אחד על יעילות EGDT בטיפול בשוק ספטי בהקטנת שיעור התמותה, ישנן עדויות סותרות משלושה מחקרים רב- מרכזיים (ProCESS ,ARISE ,ProMISe) אשר לא הוכיחו יעילות דומה.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הינה לאגד את נתוני המטופלים משלושת המחקרים האחרונים בכדי להגביר את החוזק הסטטיסטי של הנתונים ולאפשר הסקת מסקנות בהתאם.
החוקרים ביצעו הרמוניזציה של נתוני המטופלים, קריטריוני ההכללה ופרוטוקולי הטיפול משלושת המחקרים האמורים והעריכו את התמותה לאחר 90 יום כתוצא ראשוני. פרט לכך העריכו החוקרים כתוצאים משניים את ההשרדות לאחר שנה ואת עלויות הטיפול.
בוצעה הערכת נתונים של 3,723 מטופלים מתוך 138 מרכזים רפואיים בשבע מדינות שונות. התמותה תוך 90 יום לא הייתה שונה בקרב המטופלים ב-EGDT לבין המטופלים בפרוטוקול הסטנדרטי (24.9% מול 25.4%, יחס סיכוי מתוקנן {adjusted ORי} 0.97 עם רווח בר סמך של 95%: 0.82-1.14, P=0.68).
הטיפול ב-EGDT היה כרוך בשימוש ממוצע רב יותר בשירותי טיפול נמרץ (7.1±5.3 מול 7.0±4.9 ימי טיפול, P=0.04) וכן בתמיכה קרדיו-וסקולרית (3.7±1.9 מול 2.9±1.6 ימי טיפול, P=0.01) ביחס לטיפול הסטנדרטי. הטיפול ב-EGDT גם היה כרוך בעלויות גבוהות יותר ביחס לטיפול הסטנדרטי. בשאר התוצאים שנבדקו לא היה הבדל משמעותי סטטיסטי בין שתי הקבוצות.
בניתוח תת-קבוצות לא נמצאה יעילות לטיפול ב-EGDT במטופלים עם שוק קשה יותר קלינית (שהוערך על פי רמות לקטאט גבוהות, תת לחץ דם או סיכון מוגבר לתמותה על פי מודל חיזוי) וכן לא נמצאה יעילות בבתי חולים בהם הייתה נטייה מופחתת לשימוש בנוזלים או תרופות וזו-פרוסריות במהלך ההחייאה הראשונית.
לאור הממצאים מסכמים החוקרים, כי טיפול ב-EGDT לא שיפר את הפרוגנוזה של מטופלים עם שוק ספטי ביחס לטיפול הרגיל וכי הוא היה כרוך בעלויות טיפול גדולות יותר.