כתב העת Journal of the American Geriatrics Society פירסם השבוע תוצאות מחקר שנעשה בארה"ב בקרב רופאי קהילה ומשפחה (רפואה ראשונית) וממנו עולה כי כאשר הרופאים מעסיקים לידם אחיות מעשיות מיומנות, הביצועים שלהם, כרופאים, במתן טיפולים ובהשגחה על מטופליהם, טובים הרבה יותר. "התוצאות שלהם משופרות במידה משמעותית" הודגש במחקר.
עוד בעניין דומה
"יש דברים שאחיות מעשיות עושות זאת הרבה יותר טוב מרופאים ויש כמובן דברים שבהם הרופאים טובים מהאחיות", ציינו עורכי הסקר, אותו הוביל ד"ר דיויד ראובן, ראש היחידה לגריאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס.
"רופאים טובים בדרך כלל בטיפול במצבים רפואיים אקוטיים ובאלו המחייבים קבלת החלטות מורכבות. אבל יש מצבים כרוניים שאותם 'מטאטאים הצדה' או שלא מתייחסים אליהם במידה מספקת משום שאין להם זמן לכך או שאינם מיומנים דים כדי להתמודד עמם. כאן הם זקוקים לצדם לניסיון של האחיות המעשיות", ציין מחבר המאמר .
לצורך המחקר נעשה מעקב צמוד אחר מדגם שכלל 1,084 מטופלים בשתי מרפאות המספקות רפואה ראשונית לקשישים בדרום קליפורניה. המעקב נעשה אחר ארבעה מצבים גריאטריים כרוניים הנפוצים בקרב אוכלוסיית הקשישים: נפילות, אי-שליטת השתנה, דמנציה/אלצהיימר ודיכאון. עבור 658 מהמטופלים מדובר היה בלפחות מצב כרוני אחד מבין הארבעה. 485 מבין ה-658 נבחרו באורח אקראי לעבור הערכה רפואית ונשאלו לגבי איכות הטיפול שניתן להם.
התברר כי איכות הטיפול שניתן ומידת שביעות הרצון ממנו בידי המטופלים היו גבוהים באותם המקרים שבהם הטיפול בבעיה נעשה בידי רופא בצמוד לאחות מעשית, שסייעה לו.
למשל: בהתמודדות עם נפילות - 80% הצביעו על שביעות רצון כאחד ממדדי איכות הטיפול שניתן כאשר הבעיה נוהלה וטופלה בידי רופא ואחות מעשית כאשר הם עשו זאת יחד. לעומת 34% כאשר הבעיה הרפואית טופלה בידי רופא בלבד. במצב של אי-שליטת השתנה התוצאות היו: 66% כשהבעיה טופלה במשולב בידי רופא ואחות, לעומת 19% כאשר הבעיה טופלה רק בידי הרופא. לגבי הטיפול בנושאי דמנציה – 59% הביעו שביעות רצון מהטיפול כשניתן בידי רופא ואחות לעומת 38% בלבד כשהטיפול ניתן רק בידי הרופא. פער של 60%-63% היה בהקשר לטיפול בבעיות דיכאון.
בדיון לגבי אופציות הטיפול באי-שליטת השתנה התוצאות היו 79% כאשר הבעיה טופלה במשולב בידי רופא ואחות מעשית שעובדת איתו לעומת 28% - כשמדובר היה ברופא בלבד.
בין השאר, התברר לעורכי המחקר כי הפערים הם תוצאה מכך שאחיות במרפאות נטו יותר לברר פרטים הנוגעים להיסטוריה הרפואית של המטופלים וגם נטו יותר לבצע הערכות נוספות. ב- 91% מהמקרים שנגעו לניהול בעיית נפילות האחות המעשית התעניינה בצורה מפורטת בהיסטוריה של נפילות של המטופל לעומת 47% כאשר בעניין הה עסק הרופא בלבד.
גם הרופאה ד"ר פאולין צ'ן, הכותבת ב"ניו-יורק טיימס", התייחסה השבוע לנושא הזה במאמרה תחת הכותרת "הפער בין רופאים לאחיות מעשיות". היא ציטטה בו סקר ארצי שנעשה בארה"ב ופורסם במאי השנה ב-NEJM.