תזמון הטיפול לאחר אבחון מנינגיטיס קריפטוקוקלי בחולי איידס

מנינגיטיס קריפטוקוקלי אחראי ל-20%-25% ממקרי המוות הקשורים באיידס באפריקה. טיפול אנטירטרוויראלי (ART) חיוני להישרדות, אולם התזמון של התחלת הטיפול לאחר אבחון של מנינגיטיס קריפטוקוקלי אינו ודאי.

החוקרים במחקר זה הקצו באופן רנדומלי חולי HIV מבוגרים שאובחנו עם מנינגיטיס קריפטוקוקלי לקבלת טיפול אנטירטרוויראלי מוקדם (1-2 שבועות לאחר אבחון) או מאוחר יותר (5 שבועות לאחר אבחון) ובדקו הישרדות לאחר 26 שבועות. החולים לא טופלו קודם לכן בטיפול אנטירטרוויראלי. המשתתפים טופלו באמפוטריצין B ובפלוקונזול למשך 14 ימים ולאחר מכן טיפול קונסולידציה בפלוקונזול. המשתתפים לא טופלו טרם המחקר בטיפול אנטירטרוויראלי.

177 חולים מדרום אפריקה ומאוגנדה השתתפו במחקר. טיפול אנטירטרוויראלי מוקדם היה קשור בתמותה גבוהה יותר באופן משמעותי יחסית לטיפול שהחל מאוחר יותר. הסיכון היחסי לתמותה בקרב אלו שטופלו מוקדם היה 1.73 (רווח בר סמך 95%; 1.06-2.82; P=0.03). התמותה המוגברת בקרב אלו שטופלו מוקדם נצפתה בשבועות 2-5 לאחר האבחון (P=0.007 להשוואה בין הקבוצות). לאחר מכן שיעורי התמותה היו דומים בין הקבוצות. בקרב חולים עם מעט תאים לבנים בנוזל השדרה, התמותה היתה מוגברת במיוחד באלו שטופלו מוקדם יחסית לאלו שטופלו מאוחר.

החוקרים מסיקים, שדחייה של התחלת טיפול אנטירטרוויראלי 5 שבועות לאחר אבחון של מנינגיטיס קריפטוקוקולי עדיפה על פני טיפול מוקדם, במיוחד בחולים עם מיעוט תאים בנוזל השדרה.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Boulware DR, Meya DB, Muzoora C, et al. Timing of Antiretroviral Therapy after Diagnosis of Cryptococcal Meningitis. N Engl J Med. 2014; 370:2487-2498.