במחקר הנוכחי בוצעה אנליזה של מאגר המידע הפרוספקטיבי TAVeM . מטרת המחקר הייתה לקבוע את ההיארעות, האטיולוגיה ואת ההשפעה על זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות המקושרים להנשמה (VA-LRTI – Ventilator-associated lower respiratory tract infections) בקרב מטופלים מדוכאי חיסון.

במחקר נכללו כל המטופלים אשר קיבלו הנשמה מכנית מעל 48 שעות. החוקרים ביצעו השוואה בין מטופלים מדוכאי חיסון (n=663) לבין מטופלים שאינם מדוכאי חיסון (n=2,297).

החוקרים מצאו שההיארעות של VA-LRTI הייתה נמוכה באופן מובהק בקרב מטופלים מדוכאי חיסון בהשוואה למטופלים שאינם מדוכאי חיסון (16.6% בהשוואה ל-24.2%, יחס סיכונים: 0.65, רווח בר סמך 95%: 0.53-0.80, p<0.0001). תוצאות דומות נצפו גם בהקשר של דלקת בקנה הנשימה והסמפונות (tracheobronchitis) המקושרת להנשמה (7.3% בהשוואה ל-11.6% , יחס סיכונים: 0.61, רווח בר סמך 95%: 0.45-0.84, p=0.002) ודלקת ריאות המקושרת להנשמה (9.3% בהשוואה ל-12.7%, יחס סיכונים: 0.72, רווח בר סמך 95%: 0.54-0.95, p=0.019).

ממצאים נוספים מהמחקר הראו שבקרב מטופלים עם VA-LRTI , שיעור הזיהומים החיידקיים העמידים לתרופות רבות (72% בהשוואה ל-59%, p=0.011) ושיעורי התמותה ביחידות לטיפול נמרץ היו גבוהים בצורה מובהקת במדוכאי חיסון בהשוואה למטופלים שאינם מדוכאי חיסון (54% בהשוואה ל-30%, יחס סיכויים: 2.68, רווח בר סמך 95%: 1.78-4.02, p< 0.0001). במקרים של דלקת ריאות המקושרת להנשמה, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקרב מדוכאי חיסון בהשוואה למטופלים שאינם מדוכאי חיסון (64% בהשוואה ל-34%, p< 0.001).

מסקנות המחקר היו שההיארעות של VA-LRTI הייתה נמוכה יותר באופן מובהק בקרב מטופלים מדוכאי חיסון, אך זה נמצא קשור לשיעורי תמותה גבוהים יותר. בנוסף, פתוגנים אשר עמידים לתרופות רבות היו נפוצים יותר בקרב מטופלים מדוכאי חיסון עם VA-LRTI.

מקור:

Moreau, A.S. et al. (2018) European Respiratory Journal 51, 3.