מחקר שנעשה באוסטרליה ופורסם בירחון Environment International Journal העלה את האפשרות שכמה מהתרופות נוגדות הדיכאון השכיחות ביותר שרופאים רושמים למטופליהם מכילות רכיב שעשוי להעלות את שיעור החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, המכונים Superbugs. מדובר בשלב זה במחקר שנעשה במעבדה.

ההסבר שנתנו החוקרים לממצא: הרכיב הפעיל בתרופות נוגדות דיכאון, fluoxetine (פרוזק), כנראה גורם למוטציה בחיידקים מסוימים וכך הם נעשים עמידים. עמידות לאנטיביוטיקה מוגדרת על ידי ה-WHO כאחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות האנושות. היא מתרחשת כאשר גנים בחיידקים משתנים כדי להיות עמידים לאפקטים של האנטיביוטיקה. המחקר החדש מעלה את האפשרות שתרופות נוגדות דיכאון עלולות לתרום לעלייה במימדי האיום הבריאותי. כאשר אנטיביוטיקה חדלה לפעול, זיהומים שכיחים הגורמים לדלקת ריאות או סלמונלה ייעשו בלתי אפשריים לטיפול.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים כדי להיאבק במשבר החיידקים העמידים והם ממוקדים בהפחתה ברישום יתר של אנטיביוטיקה המגדיל את הסיכוי שחיידק יפתח דרכים להישרדותו ותפוצתם של חיידקים שיעברו את השינוי הגנטי הזה תגדל. בתחילת השנה דווח ב-BMJ, עיתון הרפואה הבריטי, כי 20% מהתרופות האנטיביוטיות שרושמים רופאי משפחה באנגליה ניתנים למרות שאין צורך בתרופות הללו. אבל עתה המחקר החדש טוען כי גם תרופות אחרות נוטלות חלק בתופעה החמורה עם ההשלכות המאיימות.

במחקר שנעשה במעבדת אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה בדקו החוקרים האם ל-fluoxetine יש השפעה על חיידק E.Coli המחולל הרעלת מזון. החוקרים בחרו בתרופת נוגדות הדיכאון מהקבוצה הזאת מאחר שהיא עוברת בתוך הגוף מבלי להשתנות לפני שהיא מגיעה לסביבה דרך השתן. התברר כי 11% מה-fluoxetine מגיע לסביבה ורמות גבוהות שלה עשויות להשרות עמידות של חיידקים. במחקר נחשפו חיידקי ה-E.Coli לריכוזי fluoxetine של 0.5, 5.0, 50 ו-100 מ"ג במשך 30 יום במעבדה. התוצאות הראו כי בחשיפה למינון של 5 מ"ג ויותר החיידק  עובר שינויים גנטיים שעושים אותו עמידים לאנטיביוטיקות כמו chloramphenicol, אמוקסיצילין וטטרציקלין שהינן בשימוש נרחב לטיפול באקנה וכן בזיהומים בדרכי הנשימה ודרכי השתן.

ההסבר שנתנו החוקרים: ה-fluoxetine גורם לייצור יתר של רדיקלים חופשיים – אטומים לא יציבים שגורמים נזקים לתאים ולדנ"א ב-E.Coli וזה מוביל למוטציות במנגנון שגורם לסילוק רעלנים אלה, כולל אנטיביוטיקה, אל מחוץ לתאי החיידק. השינוי במנגנון זה כה מהיר, שאין כל סיכוי שאנטיביוטיקה תוכל לפעול כנדרש במאבק בחיידקים.

כבר כיום אנטיביוטיקה הכושלת בפעילותה נגד חיידקים עקב עמידותם גורמת לפחות ל-50 אלף מקרי מוות בשנה רק באירופה וארה"ב ועל פי מחקרים שונים, שיעור זה עלול להכפיל עצמו פי עשרה עד שנת 2050.

עם זאת יש מומחים המסתייגים מתוצאות המחקר, כמו פיטר האוקי (Hawkey), פרופסור לבקטריולוגיה קלינית ובריאות הציבור באוניברסיטת ברמינגהם הבריטית, שאיננו משוכנע כי ממצאי המחקר המעבדתי הזה הם אכן בעלי השלכות לסוגיית העמידות. הוא טען כי ריכוזי תרופה שבהם השתמשו החוקרים האוסטרלים היו גבוהים במידה רבה מאלה שבהם נעשה שימוש במציאות. בדרך כלל הריכוז והמינון הטיפוסי לבגיר הוא 20 מ"ג ליום, פי 20 נמוך יותר מהמינון הנמוך ביותר שגרם לעמידות החיידק לאנטיביוטיקה (5 mg/l) ולכן אין זה ברור בינתיים אם מינון זה בבני אדם אכן יעורר מוטציה בחיידק. כמו כן ריכוזי fluoxetine בסביבה נמוכים יותר מאלה שבהם השתמשו החוקרים. יש לציין כי בין השנים 2005 ל-2015 חלה עלייה רק באנגליה של 50% במרשמים ל-fluoxetine ומדובר כבר ב-6.6 מיליון איש הצורכים אותה.

לעומת זאת, ד"ר אנדרו אדוארדס, מרצה לבקטריולוגיה מולקולרית באימפריאל קולג' בלונדון, אמר כי מחקרי מעבדה כמו זה הם חשובים ושימושיים לשם הבנת התהליכים שגורמים לעמידות חיידקים. גם הוא ציין כי בשלב זה מטופלים בתרופה נוגדת הדיכאון לא צריכים לשנות בנטילתה או להפסיקה.

אגב, מחקר שפורסם בשנה שעברה ב-Journal of Antimicrobial Chemotherapy מצא כי חומר החיטוי הנפוץ triclosan עלול לתרום גם הוא לבעיית העמידות לאנטיביוטיקה. גם במחקר הזה נבדקה השפעת החומר הכימי על E.Coli והוברר שהחשיפה לו גרמה לחיידק להיות עמיד ל-quinolones - קבוצת התרופות לטיפול בזיהומים בדרכי השתן ובדרכי הנשימה התחתונות.