כותבת שורות אלו היא אחות שאכפת לה מבריאות הציבור ואם יבקשו ממני לתמצת את מאבק האחיות מנקודת מבטי, אספר לכם על אמא ובתה בת השנתיים וחצי שהגיעו אלינו לטיפת חלב לפני מספר חודשים.
עוד בעניין דומה
אותה אמא הפגינה ערנות ודיווחה לאחיות כי בתה מדברת בצורה מוזרה. לאחר בדיקה מעמיקה גיליתי כי אותה ילדה כמעט חירשת. בתוך שלושה שבועות מרגע הבדיקה כבר עברה ניתוח כפתורים והחלה בטיפול בדיבור.
עד כאן נשמע כמו סיפור מרגש אך שגרתי בחייה של אחות. העניין הוא שאותה אמא גילתה תושיה והתעקשה ודרשה מאיתנו, אחיות טיפת חלב, לבדוק את בתה ולא לדחות את הדרוש בדיקה. אותה אמא ניסתה לקבוע תור לבתה וקיבלה מענה בדמות תור חודש וחצי קדימה. כל אמא יודעת שחודש וחצי דחייה בטיפול בגילאים הללו הוא גורם שלעתים יכול להכריע את עתיד התפתחותו של ילד. אז היא התעקשה ונלחמה כדי שבתה תקבל את האבחון והטיפול הבסיסיים הדרושים לה.
והלב? הלב מתכווץ לנוכח אירועים כאלו, אירועים שלולא התעקשות מצד ההורים, יכול להיות שילדה נוספת היתה מאבדת את שמיעתה, או לחלופין גדלה ומפתחת בעיות בדיבור.
למה בשנת 2019 הורה צריך להיאבק על תור לילדו?
אם נעשה חישוב פשוט, נשים לב שמספר האחיות צומצם בצורה משמעותית במהלך השנים. בשנת 2007 היו 1,227 תקני אחיות טיפת חלב וכיום יש 900 תקנים בלבד, כשבמקביל האוכלוסיה גדלה כל שנה בכ-2%. הכיצד? גם אני שואלת!
נראה שהנתון המטריד הזה לא מדאיג את מערכת הבריאות, שבחרה להרחיב את סל חיסוני השגרה הניתנים בטיפת חלב לצד הרחבת מטלות נוספות. כמובן, לכל אלו נוספו שיטות הערכה של מדדי איכות.
טיפת חלב הראשונה הוקמה בשנות ה-20 במטרה לטפל בנשים הרות ובתינוקות, לשפר את התזונה ולמנוע מחלות. למה "טיפת חלב"? כי בעבר חילקו חלב לתינוקות בתחנות אלו.
תחנות טיפת חלב מהוות חלק משמעותי בתחום בריאות הציבור. במסגרת תפקידנו אנו אמונות על קידום בריאות הציבור ומניעה, בתחומים רבים: התפתחות, תזונה, בטיחות, אלימות והזנחה, דיכאון לאחר לידה, נשים הרות, שיפור המיומנות ההורית ועוד. לכן, לא ניתן להסביר במילים את רמת התסכול בקרב חברותיי למקצוע, כשכל מבוקשנו הוא לממש את ייעודנו - הענקת שירות איכותי ומקצועי כפי שהוכשרנו לתת.
למחאה יצאנו גם בשם האזרחים, שמבינים ומכילים אבל יותר מכל - מתוסכלים. מתוסכלים מזמני המתנה בלתי הגיוניים, מתנאים לא מכבדים ובעיקר מכך שהבריאות שלהם נתונה למשחק.
אם לפי המלצה ודרישה של משרד הבריאות, יולדת ותינוקה צריכים לקבל טיפול בטיפת חלב בתוך שבועיים מהלידה, האם זה סביר שבפועל התור הקרוב יהיה בהרבה מהמקרים רק חודש או חודשיים לאחר הלידה?!
אז נכון, טיפת חלב היא לא טיפול נמרץ ואין פה סכנת חיים מיידית, אבל בזכות טיפת חלב אנו מונעים מחלות, משפרים את מיומנויות ההורים ומקדמים את הילדים למיצוי הפוטנציאל שלהם בכל התחומים. הנזקים של העדר כוח אדם יבואו לידי ביטוי ויורגשו בהמשך החיים.
השביתה והמחאה שלנו האחיות נכפתה עלינו כמוצא אחרון למצוקה שבה האחיות נמצאות, אבל די, אנחנו לא מסוגלות יותר לעבוד בתנאים האלה. אנו דורשות שיאפשרו לנו לתת שירות איכותי ויעיל לטובת ילדי המדינה, שירות שאנחנו יודעות לתת כאחיות מקצועיות, אבל המדינה מונעת מאיתנו לתת אותו.