• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

יו"ר האיגוד הנוירולוגי: "ניתן למנוע שליש מנטל הדמנציה על כלכלת ישראל"

זינוק בשיעורי התמותה בישראל כתוצאה מדמנציה | באיגוד הנוירולוגי חוזרים ומתריעים על חוסר בנוירולוגים מומחים: "לא הגיוני שהערכה קוגניטיבית מקיפה תהיה מותרות לעשירים בלבד"

פרופ' דוד טנה, יו"ר איגוד הנוירולוגיה. "נמשיך לעבוד במשותף עם גורמי המקצוע ליישום המלצות הדו"ח" (צילום: יח"צ)

"ניתן למנוע 75% מנטל שבץ המוח ושליש מנטל הדמנציה, בעיקר בעזרת מניעתן של מחלות כלי דם מוחיים ושבץ מוחי. לדמנציה יש משמעויות חברתיות וכלכליות עצומות. כדי להפחית את התחלואה יש לשפר את המניעה הראשונית ויש צורך בהגדלת מספר הרופאים המתמקדים ברפואת המוח ובמניעת שבץ מוח ודמנציה, בקרב קבוצות בסיכון". כך אומר יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, פרופ' דוד טנה, לרגל חודש המודעות העולמי לדמנציה.

"מי שמסתכל על הנתונים נכוחה וצופה את פני עתיד", הוסיף פרופ' טנה, "מבין שהאתגר הרפואי המוביל העומד לפתחנו הוא הפחתה בנטל תחלואת המוח בישראל ובראש ובראשונה מניעת אירועים מוחיים ומניעה או דחיית הופעת דמנציה. יש מקום להבהיר לציבור שאין זה נכון למשל, כפי שסבורים שניים מכל שלושה אנשים, שדמנציה היא תוצר של הזדקנות נורמלית וגם אין זה נכון, כפי ש-25% מהאנשים סבורים, כאילו אין מה לעשות כדי למנוע דמנציה או לדחות הופעתה".

במסגרת הצורך להעלאת המודעות לבעיה הבריאותית הזאת, הנה כמה עובדות שיש להבהיר לציבור הרחב: דמנציה (בעברית קיהיון)  היא למעשה שם כולל לתחלואת מוח המקיפה מצבים שבהם נפגעות היכולות הקוגניטיביות והמנטליות בחומרה הפוגעת בתפקוד היומיומי. ביטויי הפגיעה הם קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה, שיפוט והתנהגות.

הסיבות הנפוצות לדמנציה הן מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית על רקע מחלות כלי הדם המוחיים וכן דמנציה מעורבת, כלומר ניוונית וסקולארית. מהלך המחלה לרוב הדרגתי.

בשנים האחרונות גוברת ההכרה שהגבול שבין דמנציה ניוונית ודמנציה וסקולארית הולך ומיטשטש וכי מרבית מחלות הדמנציה הן מחלות מעורבות. בנוסף, יש גם גורמים תורשתיים המגבירים את הסיכון לדמנציה.

בדור האחרון שיעור האנשים הסובלים מדמנציה בעולם הוכפל: כיום מדובר בכ-50 מיליון גברים ונשים כאשר כעשרה מיליון מקרים חדשים מתגלים מדי שנה. לפי ארגון הבריאות העולמי, שיעור התחלואה בדמנציה צפוי לשלש עצמו עד שנת 2050. העלות הכלכלית של דמנציה בעולם מוערכת כבר כעת בקרוב לטריליון דולר.

בישראל, מוערך שלוקים בדמנציה 150-120 אלף נשים וגברים. דו"ח משרד הבריאות שפורסם באחרונה על סיבות המוות בשנים האחרונות בארץ, קובע כי חל זינוק בשיעורי התמותה בארץ כתוצאה מדמנציה. כ-5% מהלוקים בדמנציה הם בני פחות מ-65 שנה. שכיחות המחלה עולה עם הגיל וגבוהה בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים.

לקות קוגניטיבית קלה, שאיננה מגיעה לכדי דמנציה – כלומר איננה פוגעת בתפקוד היומיומי – מופיעה בכ-7% מהאנשים בגילאי 64-60  ועולה עם הגיל. כ-20% מהלוקים בלקות קוגניטיבית קלה, עלולים לפתח דמנציה בתוך שלוש שנים.

אחת הבעיות המרכזיות הנוגעת למחלה: אין עדיין טיפול מרפא לדמנציה, אולם ניתן, בחלק מהמקרים, למנוע או לכל הפחות לדחות את הופעת התסמינים. מחקרים עדכניים הראו כי השינויים המבניים החלים במוח מתחילים 20 שנה ויותר לפני הופעת תסמיני הדמנציה. לכן, שמירה על בריאות המוח וכלי הדם המוחיים יכולה לדחות או למנוע דמנציה.

בדמנציות מתקדמות מטפלים בישראל רופאי משפחה, גריאטריים, פסיכיאטרים ונוירולוגים, אולם נדרשים צוותים רב מקצועיים.

פרופ' טנה: "דווקא בשלבים המוקדמים, האבחון הקוגניטיבי מורכב וממושך ומחייב לעתים הערכה קוגניטיבית מקיפה. הבעיה היא החסמים הקיימים במערכת הציבורית. חולים הנדרשים לעבור הערכה רפואית קוגניטיבית מקיפה מופנים לא פעם, ושלא בצדק, לרופאים שאינם מתחום רפואת המוח, וזאת בשל חוסר בנוירולוגים מומחים ותורים ממושכים לבדיקות. החולים נדרשים, בלית ברירה, להשתמש ברפואה הפרטית. לא הגיוני שהערכה קוגניטיבית מקיפה תהיה מותרות לעשירים בלבד".

חלק מהדמנציות, הדגיש עוד פרופ' טנה, אלו שמתפתחות במהירות, הן הפיכות ובנות טיפול. אף כי מדובר במיעוט מהמקרים, יש חשיבות רבה לאבחון בזמן. "רופאים נוירולוגים אמונים על הרחבת הבירור כאשר עולים תסמינים חשודים, וכאשר יש צורך, כדי שלא להחמיץ זיהוי דמנציה שהיא בת טיפול".

מחקר שעקב אחר בריאות תושבי עיר במדינת מסצ'וסטס, גילה שלאורך 30 שנה נצפתה שם הפחתה של למעלה מ-40% בשיעורי מקרי הדמנציה וזאת בזכות שיפור בתנאי החיים והגברת המודעות לשמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, דיאטה ים תיכונית, שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מעישון.

במחקר אחר שנעשה בישראל נמצא שאיזון ערכי הסוכר, לחץ הדם והכולסטרול ואימוץ אורח חיים בריא קשורים להידרדרות מתונה יותר בתפקוד השכלי. תנגודת להורמון האינסולין, שמקדימה התפתחות סוכרת ונגרמת בין השאר בשל אורח חיים לא בריא, קשורה בהידרדרות מואצת בתפקוד השכלי.

האיגוד הנוירולוגי בהר"י שב ומצביע על כך ש"השמירה על בריאות מוח צריכה להתחיל בינקות ולהימשך עד גיל הזִיקנה. בעשור האחרון גברה ההבנה כי מחלות מוח רבות המופיעות בגיל המבוגר הן תוצר של תנאים שהמוח נחשף אליהם בינקות ובילדות המוקדמת. לכן, תנאים סוציו-אקונומיים משופרים בשלבי חיים אלה קשורים בשכיחות נמוכה יותר של תחלואת דמנציה בגיל המבוגר. השכלה ופעילות מנטלית מאתגרת מגינה מפני הידרדרות שכלית מואצת. מחקרים שונים הראו שלמרות השינויים האנטומיים והניווניים הטבעיים החלים במוח המזדקן, אנשים בעלי השכלה רחבה וקשרים חברתיים ענפים עמידים יותר בפני דמנציה".

נושאים קשורים:  דמנציה,  האיגוד הנוירולוגי הישראלי,  פרופ' דוד טנה,  מחסור בנוירולוגים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
22.09.2019, 10:11

לא הבנתי את הקשר בין כמות הנוירולוגים להפחתת הנטל מדמנטציה. זה לא שהנוירולוגים מסוגלים לרפא דמנטציה. הם בעיקר מאבחנים אותה ומאחלים לחולה בהצלחה.
אגב, בתכנית בוקר טוב ישראל היום בבוקר ראיינו את הסטארטפיסט של חברת together, שפתח אפליקציה מוסיקלית המסייעת לחולי אלצהיימר.
אז אולי הטיפול יכול להגיע מבעלי מקצועות אחרים לחלוטין.

לגבי מניעה : זה לא חדש שאורח חיים בריא ופעיל הוא תמיד טוב, להרבה מחלות, כולל דמנטציה. אבל בשביל זה לא צריך להיות נוירולוג מומחה. אפילו לא צריך להיות רופא בשביל זה.

26.09.2019, 21:28

בול! ואפילו לא צריך שר בריאות, סגן שר בריאות ומנכ"ל בשביל זה (בטח לא כאלו שתומכים ב"שיתוף פעולה של המשרד עם התעשייה")