תחקיר מיוחד של "ניו יורק טיימס" שפורסם אמש (ג') מצביע על כך שבחודש שעבר מתו מקורונה ב-11 מדינות בעולם יותר מ-28 אלף בני אדם והם לא נכללו במניין התמותה הרשמי המדווח. בין השאר, משום שלא נפטרו בבתי חולים אלא במקומות אחרים.
עוד בעניין דומה
בתחקיר מובאות הדוגמאות והנתונים הבאים המצביעים על הפערים: בספרד הפער הוא 7,300 יותר מתים לעומת הנתונים הרשמיים, באנגליה ובוולס הפער עומד על 6,300, בניו יורק 4,000, בצרפת 2,500, בהולנד 1,900, באיסטנבול 1,100 בעיר ג'קרטה באינדונזיה 900, בבלגיה 700, בשווייץ 300. רק בשוודיה הפער היה לזכות ב-50 בני אדם.
בתחקיר נמסר כי בפריז, לדוגמה, מתו פי שניים יותר אנשים לעומת שיעור תמותה יומי רגיל בעיר זאת וגם כך הוא רחוק משיא התמותה בעונת שפעת גרועה במיוחד. בניו יורק מדובר בפי ארבעה ממספר המתים היומי הרגיל בעיר.
התחקיר מבהיר שנתוני התמותה המדווחים במהלך המגיפה אינם מושלמים והפערים רק ממחישים את הבעייתיות הקיימת עקב המספר המוגבל של בדיקות דיגום – נושא שמטריד את רוב המדינות.
כאמור, רוב המדינות שמדווחת עתה על מספר המתים מדי יום מקורונה מספקות את הנתונים לגבי התמותה בבתי החולים בלבד. הדמוגרף טים ריפה (Tim Riffe) ממכון המחקר מקס פלנק בגרמניה אמר לעורכי התחקיר כי בהרבה מדינות, הפנדמיה כבר נמשכת מספיק זמן כדי לנהל רישום יעיל ומדויק בזמן אמת בהקשר לתמותה מהמחלה. הוא גם טוען שלא מן הנמנע שיש מדינות שמספקות הערכות ולא דיווח מדויק ולכן קיימת בעיה של הערכת-חסר בכל יום נתון.
כמו כן הצביע ריפה על כך שבמדינות שהיו איטיות בהבנת חומרת הבעיה הבריאותית – הדיווחים אינם מלאים ואינם מדויקים. דוגמה: ממשלת אינדונזיה למשל דיווחה על 83 מקרי מוות מקורונה במארס, בעוד שבעיר הבירה ג'קרטה היו מעל 1,000 קבורות מעל ליום רגיל באותה נקודת זמן – נתון שלא דווח – כך שלא ייתכן שבין אלה לא היו אנשים שחלו ומתו כתוצאה מקורונה.