קורונה עולמי

דיווחי התמותה הרשמיים אינם נכונים: הרבה יותר מתים מקורונה במדינות העולם

תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" מגלה: המדינות מדווחות לגבי תמותה בבתי החולים בלבד - יותר מ-28 אלף איש לא נכללו במניין המתים הרשמי

צוות רפואי בבלגיה מטפל בקורבן מחלת הקורונה טרם קבורתו. צילום: Alexandros Michailidis/ שאטרסטוק

תחקיר מיוחד של "ניו יורק טיימס" שפורסם אמש (ג') מצביע על כך שבחודש שעבר מתו מקורונה ב-11 מדינות בעולם יותר מ-28 אלף בני אדם והם לא נכללו במניין התמותה הרשמי המדווח. בין השאר, משום שלא נפטרו בבתי חולים אלא במקומות אחרים.

בתחקיר מובאות הדוגמאות והנתונים הבאים המצביעים על הפערים: בספרד הפער הוא 7,300 יותר מתים לעומת הנתונים הרשמיים, באנגליה ובוולס הפער עומד על 6,300, בניו יורק 4,000, בצרפת 2,500, בהולנד 1,900, באיסטנבול 1,100 בעיר ג'קרטה באינדונזיה 900, בבלגיה 700, בשווייץ 300. רק בשוודיה הפער היה לזכות ב-50 בני אדם.

קבורת חולה שמת מסיבוכי הקורונה בבנגלדש. צילום: שאטרסטוק

בתחקיר נמסר כי בפריז, לדוגמה, מתו פי שניים יותר אנשים לעומת שיעור תמותה יומי רגיל בעיר זאת וגם כך הוא רחוק משיא התמותה בעונת שפעת גרועה במיוחד. בניו יורק מדובר בפי ארבעה ממספר המתים היומי הרגיל בעיר.

התחקיר מבהיר שנתוני התמותה המדווחים במהלך המגיפה אינם מושלמים והפערים רק ממחישים את הבעייתיות הקיימת עקב המספר המוגבל של בדיקות דיגום – נושא שמטריד את רוב המדינות.

כאמור, רוב המדינות שמדווחת עתה על מספר המתים מדי יום מקורונה מספקות את הנתונים לגבי התמותה בבתי החולים בלבד. הדמוגרף טים ריפה (Tim Riffe) ממכון המחקר מקס פלנק בגרמניה אמר לעורכי התחקיר כי בהרבה מדינות, הפנדמיה כבר נמשכת מספיק זמן כדי לנהל רישום יעיל ומדויק בזמן אמת בהקשר לתמותה מהמחלה. הוא גם טוען שלא מן הנמנע שיש מדינות שמספקות הערכות ולא דיווח מדויק ולכן קיימת בעיה של הערכת-חסר  בכל יום נתון.

כמו כן הצביע ריפה על כך שבמדינות שהיו איטיות בהבנת חומרת הבעיה הבריאותית – הדיווחים אינם מלאים ואינם מדויקים. דוגמה: ממשלת אינדונזיה למשל דיווחה על 83 מקרי מוות מקורונה במארס, בעוד שבעיר הבירה ג'קרטה היו מעל 1,000 קבורות מעל ליום רגיל באותה נקודת זמן – נתון שלא דווח – כך שלא ייתכן שבין אלה לא היו אנשים שחלו ומתו כתוצאה מקורונה.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  חדשות,  מגיפה,  תמותה,  קורונה,  ניו יורק טיימס
תגובות
22.04.2020, 20:51

חושב לציין שגם נתוני התחלואה אינם מדוייקים ומדובר במספרים גדולים מהרבה ממה שמגלים לנו הבדיקות- כך שאחוז התמותה מקורונה יכול להיות נמוך משמעותית ממה שדווח. כמו כן, קורונה אינה מתאפיינת במחלה שמתים ממנה בבית, לרוב האדם מגיע לבית חולים כיוון שגם אם ההחמרה מהירה, עדיין היא מספיק הדרגתית. לא מדובר בשבץ או התקפי לב שהם אולי התמותה הרבה יותר בעקבות כך שאנשים נמנעים לפנות לרופא המשפחה או להגיע למיון.

22.04.2020, 21:11

צודק בהחלט

יתכן מאוד גם שמקרי התמותה העודפת היו מסיבות אחרות כגון - שבץ, mi וכו׳ ונובעים בחלקם מהעובדה שאנשים חוששים (בגלל הקורונה) להגיע לבתי חולים ולמיון בימים אלה , גם אם מדובר בכאבים בחזה או תסמינים משמעותיים אחרים.

אנונימי/ת
23.04.2020, 09:07

ברור שהנתונים לא נכונים. כל מי שנפטר לא בבית חולים עלול לעבור לבדיקת משטרה לבדיקה שהמוות לא נגרם בגלל מעשה פלילי כולל אפשרות של נתיחה שלאחר המוות. כך שכל מי שנפטר בבית מקבל מרופא הכותב תעודת פטירה כסיבת מוות מחלה כלשהי שהנפטר סבל ממנה. לא מבוצעת בדיקה האם וירוס הקורונה היה מעורב והיה הסיבה העיקרית או המסייעת.
נפטר במוסד סעודי שהוא מבוגר עם מחלת רקע מקבל כותרת של סיבת מוות את אחת ממחלות הרקע ללא בדיקה האם היה חולה גם בוירוס הקורונה. זה אחת מחוקי בית האלוהים: אם לא מודדים טמפ' לא מגלים חום.

אנונימי/ת
23.04.2020, 09:10

אוי ואבוי לא התייעצו עם הוד מעלתו מנכ"ל מכבי (המתלונן איננו רופא)

23.04.2020, 10:23

התמותה המתוארת היא תמותה כוללת, והיא כוללת נפטרים "רגילים" וחולים בקורונה.
המסקנה שהתמותה מקורונה גבוהה יותר איננה מבוססת.
מדינת ה"בקרה" - שבדיה, מראה שאין שוני בתמותה הכוללת בזמן המגיפה.
ממצבים דומים אנחנו יודעים שהתמותה האחרת בזמני משבר יורדת בתחילה ועולה בהמשך (שביתת רופאים)

23.04.2020, 11:58

אמת.
למשל- כשאסור לנהוג יש פחות תאונות דרכים.
כשנוצר מחסור במנשמים העלייה בתמותה שקשורה לפרוצדורה נבלמת(אם פרופיל המונשמים זהה).
השאלה מה ייקרה בטווח הארוך לבריאות של האנשים( על כל היבטיה) ושל החברה גם כן.
אנשים ניפטרים במאה הזאת ממחלות שבסוף המאה הקודמת לא היו זוכים להגיע לגיל בו חלו בהן.

אנונימי/ת
23.04.2020, 15:23

זוהי תצפית אשר אינה מבוססת על שום דבר אמין.כן כמובן בישראל יש משהוא אמין , אחוזי התמותה הגבוהים בהרבה מזה המפרסם משרד הדתות יחסית למשרד הבריאות. ומשרד הדתות הוא משרד אמין מאד. אמינותו אינה מוטלת בספק כמו שלא מוטל בספק יושרו של לינצמן אשר נתן אור ירוק לפתיחת ikea, שאינה אלא "פיצוציה" של חברו לשחור, מחסידות גור, בעליו של ikea ישראל...
ואתם על במה זאת לשם מה לכם לכתוב כתבה תחת כותרת שכזאת. ? האם בימים שהקורונה מסיימת את הnatural historyשלה בארץ הקודש, אתם עדיין מחפשים להלך איימים על שארית הפלטה שחלקה בקושי משגת לחם .?
לשם מה לזרוק כותרת אשר תשנה את סידרי העולם שגם כך יצאו מכל פרופורציה?
יערב לכם, עיתונאים מחפשי רייטינג.