קורונה בישראל

באוניברסיטת בן גוריון מפתחים חומר אנטי נגיפי חדשני למשטחים

מוצרי החיטוי בשוק מאפשרים הגנה עד לחשיפה הבאה של המשטח לנגיף הקורונה - באוניברסיטת בן גוריון מפתחים חומר דוחה נגיפים ומבוסס ננו-חלקיקים שיעניק הגנה לטווח ארוך

המשטחים שיצופו בחומרים דוחי הנגיפים יכולים להיות ידיות, לחצנים, מזוזות, מעקות או כל משטח הנמצא במרחב הציבורי ומהווה סכנה מוגברת להידבקות. צילום אילוסטרציה

ציפויים חדשים למשטחים שונים המבוססים על ננו-חלקיקים של יוני מתכות ופולימרים שהם דוחי נגיפים ודוחי חיידקים - כלומר אנטי ויראליים ואנטי  בקטריאליים – יספקו הגנה מפני נגיף הקורונה. פיתוח הציפויים החדשניים הללו מתבצע עתה באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע.

קבוצת המחקר לנושא הזה הוקמה במסגרת ההירתמות של האקדמיה למאבק בקורונה. באוניברסיטת בן גוריון יזם את הקמת "כוח המשימה" נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ והוחלט על הסטת משאבי מחקר למטרה זאת כדי למצוא פתרונות מהירים לבעיות השונות שמייצרת מגיפת הקורונה.  הפיתוח זוכה בתמיכת הרשות לחדשנות.

אמנם ידוע כבר כי נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2, שאחראי למגיפת ה-Covid-19 הנוכחית עובר מאדם לאדם בעיקר באמצעות טיפות נשימתיות, אך התברר גם שהוא נותר יציב לפרקי זמן לא מבוטלים על משטחים שונים. העדות הראשונה לכך התקבלה ב"ספינת הקורונה" – ספינת השיט "דיימונד פריננס" שבקרב נוסעיה נתגלו כמה מאות אנשים שנדבקו בנגיף, חלו ואף אושפזו ו-17 יום לאחר שנוסעי הספינה פונו ממנה בנמל יוקוהמה ביפן, נמצאו במקומות שונים על גבי משטחים בספינה שרידים פעילים של הנגיף.

ממצאים אלה העלו את האפשרות שהפצת הנגיף מתבצעת גם לאחר מגע במשטח מזוהם ולכן עלתה חשיבות החיטוי של משטחים שהוגדרו כבעלי פוטנציאל זיהום גבוה – ידיות של דלתות ומגירות, לחצנים שונים כמו מתגי מעליות או מעקות בשטחים ציבוריים, בבתי חולים ובמרפאות.

מוצרי החיטוי הקיימים כיום מבוססים לרוב על חומרים כימיים כמו סודיום היפו-כלוריט (אקונומיקה) שהוא רעיל לבני אדם ואלכוהול שפעילותם רגעית ויעילה אך ורק עד לחשיפה הבאה של המשטח לנגיף.

פרופ' אנג'ל פורגדור מהמחלקה לאימונולוגיה, ביולוגיה של התא וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) וד"ר מארק שוורצמן מהמחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון מפתחים ציפויים חדשים למשטחים שיפעלו לטווח ארוך. הם יכילו ננו-חלקיקים של יוני מתכת ופולימרים בטוחים לשימוש, בעלי פעילות אנטי נגיפית ואנטי חיידקית. מתכות מסוימות, הבהירו שני החוקרים, יכולות להיות קטלניות עבור נגיפים וחיידקים, אפילו בכמויות קטנות, אך יחד עם זאת אינן רעילות לאדם.

בניסויי היתכנות שנערכו במעבדות אוניברסיטת בן גוריון, נבדקה ההשפעה של משטחים מצופים בננו-חלקיקים של מתכות שונות על יכולת ההדבקה של תאי הומניים בידי נגיפים ממשפחת הלנטי, אליה משתייך נגיף ה-HIV. הממצאים העלו שמשטח מצופה בננו-חלקיקים של נחושת מנע באופן בולט את ההידבקות של התאים על ידי הנגיף. הניסויים הללו, שנמשכים באינטנסיביות, מראים כי לננו-חלקיקים של נחושת יש פוטנציאל עצום למניעת הידבקות גם בנגיף הקורונה דרך משטחים.

על סמך הממצאים שהושגו באותם ניסויים מפתחים עתה החוקרים ציפוים אנטי נגיפיים שניתן יהיה למרוח או לרסס בהם משטחים. הציפויים מבוססים על פולימרים - חומרי גלם למוצרי פלסטיק וצבעים - שיכילו ננו-חלקיקים של נחושת ומתכות אחרות. אלה מוחבאים בתוך הפולימר ויאפשרו שחרור מבוקר של יוני מתכת אל פני השטח של הציפוי.

מחקרים מראים שליונים אלה אפקט אנטי נגיפי חזק המתבטא ביכולתם לחסל נגיפים הנספגים על המשטח. כיוון שהשחרור של היונים איטי מאוד, ציפוי שכזה יהיה יעיל למשך זמן רב המוערך בשבועות ואף בחודשים, והוא יוריד את יכולת ההדבקה של הנגיפים על גבי המשטח ביותר מפי עשרה.

פרופ' פורגדור הוסיף: "מהלך ההדבקה של הנגיף הנוכחי ואחרים איננו רק ברסס טיפתי. נראה שהוא גם עובר דרך משטחים שונים. אלה משמשים כתחנת ביניים בהדבקה מאדם לאדם. מחקרים שונים כבר הראו שהנגיף עמיד על משטחים מסוגים שונים ולפרקי זמן ארוכים. משום כך ברור הצורך בפיתוח ציפויים אנטי נגיפיים עמידים לאורך זמן, שניתן יהיה למרוח או לרסס על פני המשטח, ממש כמו צבע או לק, וכך תימנע ההעברה של הנגיף בין אנשים.

"המשטחים שיצופו בחומרים דוחי הנגיפים יכולים להיות ידיות, לחצנים, מזוזות, מעקות או כל משטח הנמצא במרחב הציבורי ומהווה סכנה מוגברת, בפרט במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של נשאים פוטנציאליים, כמו בתי חולים או מרפאות. הציפויים שאנחנו מפתחים יהיו יעילים לא רק כנגד נגיף הקורונה אלא גם כנגד נגיפים אחרים".

ד"ר שוורצמן: "עד כה שימוש במתכות אלו ביישומים אנטי נגיפיים היה כרוך באתגרים רבים הנובעים מטבען של המתכות כמו הנטייה של נחושת להתחמצן ולעבור קורוזיה. השימוש בננו-חלקיקים מספק מענה לאתגרים אלה. יתרון בולט נוסף של ננו-חלקיקים הוא יחס שטח לנפח גדול במיוחד, כך ניתן לקבל שטח אנטי נגיפי יעיל מכמות יחסית קטנה של מתכת. ננו-חלקיקים של מתכת אנטי נגיפית יכולים להיות מוטמעים בקלות בתוך כל פולימר שמצפה משטחים רלוונטיים לעניין הזה לאורך זמן".

הפרויקט הזה הוא אחד מ-27 הצעות שהגישה BGN Technologies, חברת הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן גוריון המבוססות על המצאות של חוקרי האוניברסיטה והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה וכולן מיועדות למניעה, אבחון וטיפול בנגיף.

ג'וש פלג, מנכ"ל BGN Technologies: "המוצר החדש יידרש גם לאחר סיום המגיפה הנוכחית ויכול להיות משווק לשווקים רפואיים כחומר אנטי פתוגני במקומות מרובי זיהומים נגיפיים וחיידקיים כמו בתי חולים, אבל גם יתאים לשימוש ביתי ולשימוש במקומות ציבוריים הומי אדם, ביניהם בתי ספר, נמלי תעופה, בתחבורה הציבורית, באולמות תיאטרון וקולנוע".

נושאים קשורים:  אוניברסיטת בן גוריון,  חיטוי,  חיטוי משטפחים,  ננו-חלקיקים,  חומר אנטי נגיפי,  פרופ' דניאל חיימוביץ,  פרופ' אנג'ל פורגדור,  ד"ר מארק שוורצמן,  חדשות,  קורונה
תגובות