קורונה בישראל

במכון ויצמן מפתחים מולקולות קטנות לנטרול חלבון מרכזי בנגיף הקורונה

במחקר בינלאומי שבו שותף ד"ר ניר לונדון תרים אחרי תרופה לקורונה ומתמקדים בזיהוי חומרים לעיכוב החלבון האחראי להשתכפלות ולשגשוג הנגיף

ד"ר ניר לונדון, מכון ויצמן. בפרויקט זוהו עד כה קרוב ל-80 חומרים ראשוניים

גישה אחרת מזו שנוקטות מעבדות מחקר שונות בעולם שעוסקות עתה, בקצב מהיר שלא היה כמותו עד היום, במציאת דרכים לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, ננקטת במעבדתו של ד"ר ניר לונדון מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן. המחקר שלו מכוון לזיהוי חומרים שיתמקדו באנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) – האנזים הממלא תפקיד מרכזי במחזור החיים של הנגיף וחיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג.

ד"ר לונדון מסר כי הפרויקט נעשה יחד עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, מרכז סלואן קטרינג לחקר הסרטן בניו יורק וחברת הביו-טק מקליפורניה PostEra.

הגישה מבוססת על זיהוי מולקולות קטנות שיוכלו להיקשר ולעכב את החלבון הנגיפי וכך יעצרו את הנגיף ויפעלו נגדו. מבנה האנזים כבר אופיין. הכיוון הזה מיועד לזיהוי המעכבים של החלבון ואלה ישמשו בסיס לפיתוח תרופות ייעודיות.

בפרויקט זה זוהו עד כה קרוב ל-80 חומרים ראשוניים, מחציתם במעבדתו של ד"ר לונדון. בפרויקט גם נעשה שימוש במודלים החישוביים של החברה האמריקאית ויש כוונה להציע הרכבים של חומרים חדשים להאצת תהליכי הפיתוח.

מומחים מתחום הכימיה התרופתית ותכנון תרופות מבוסס-מחשב נקראו לתכנן מולקולות טובות יותר על סמך הממצאים הראשוניים. יותר מ-4,000 הצעות הוגשו עד כה. לאחר זיהוי תרכובות פוטנציאליות, תיבחן בטיחותן. כן ייבדקו תרכובות מבטיחות על דגימות נגיף שבודדו מחולים וייוצרו חומרים תרופתיים פוטנציאליים. כדי להימנע מעיכובים ביורוקרטיים הסכימו החוקרים לשתף את כל הנתונים שלהם באופן מלא וגלוי. היעד: להגיע לניסויים קדם קליניים בבעלי חיים בתוך חצי שנה.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  מכון ויצמן,  ד"ר ניר לונדון,  תרופה לקורונה,  חדשות
תגובות