מחקרים - נגיף הקורונה

כתבי העת הרפואיים המובילים הסירו שני מאמרים שפרסמו על תרופות לקורונה

לאחר שהתגלה כי נתוני המחקרים שפורסמו בכתבי העת הם בלתי סבירים, נאלצו ה-Lancet וה-NEJM להסיר את המחקרים שעסקו בהידרוקסיכולורוקווין ובהשפעת תרופות לטיפול ביתר לחץ דם על חולי קורונה

הידרוקסיכולורוקווין. צילום: אילוסטרציה

אוניברסיטת יוטה בארה"ב ביטלה אתמול (ב') את מינויו של חוקר שהיה בין כותבי דו"ח המחקר השערורייתי על התרופה הידרוקסיכולורוקווין, ששני כתבי העת הרפואיים המוערכים The Lancet ו-New England Journal of Medicine התנערו מהם כחודש לאחר שפורסמו. שני המאמרים הוסרו מארכיוניהם (retraction) לאחר שנתגלה כי מחברי דו"ח המחקר לא הצליחו לאמת את הנתונים עליהם התבססו וגם עלו ספקות רבים נוספים לגביהם.

הפסקת המינוי של אותו חוקר, אמית פאטל (Amit Patel), בן 46 ממוצא הודי, "נעשתה בהסכמה הדדית", הודיעה האוניברסיטה. הוא אמור היה לשמש חוקר-משלים ללא תשלום (unpaid adjunct) במחלקה להנדסה ביו-רפואית. המאמר שהיה שותף בכתיבתו ספג ביקורת קשה, הצית סערה רבתי בקהילה הרפואית והמחקרית משום שגם התברר שהנתונים הגיעו מחברה שכמעט שאיננה ידועה ועלה ספק גדול לגביהם.

אחד המאמרים קבע כי נטילת התרופה, שבמקורה נועדה לטיפול בחולי מלריה, עלולה לסכן את חייהם ואף לגרום למותם של חולי קורונה ומאמר אחר, על בסיס אותם נתונים מאותו מקור שנוי במחלוקת, טען שתרופות מסוימות לטיפול ביתר לחץ דם אינן מעלות סיכון ללקות בקורונה ועשויות אפילו להגן מפניה.

את שני המחקרים ערך מרצה באוניברסיטת הרווארד. שניהם התבססו על מסד נתונים שהוצג כבינלאומי ועצום אבל דבר קיומו הגיע רק למומחים מעטים – מה שהעלה חשדות לגביו.

הפרשה העלתה שורה של שאלות מטרידות בנוגע לאופן שבו מחקרים מדעיים בנושא נגיף הקורונה מאושרים לפרסום, דיווח "ניו יורק טיימס" בתחילת השבוע. מאז שפרצה המגיפה, אלפי מאמרים מצאו דרכם לאתרים וכתבי עת מקוונים מבלי שעברו ביקורת עמיתים ראויה, או שלא עברו ביקורת כלל. "מומחים הביעו חשש שעקב כך נשחקו אמות המידה הנהוגות בכתבי העת, אפילו אלה הנחשבים והקפדנים ביותר, נוכח הלחץ המופעל עליהם לבדוק ולפרסם מאמרים מחקריים חדשים".

עורך שני המאמרים היה ד"ר מנדיפ מהרה (Mandeep Mehra), המנהל הרפואי במרכז הלב וכלי הדם בבית החולים Brigham and Women's בבוסטון ועורך ראשי של כתב הכתב The Journal of Heart and Lung Transplantation, שהודה לאחר מעשה: "עתה ברור לי שנוכח תקוותי לתרום למחקר בשעת חירום זו, לא עשיתי די כדי לוודא שמקור הנתונים ראוי לשימוש. אני מצר בכל ליבי על כל הנזקים, הישירים והעקיפים, שנגרמו בשל כך".

המאמרים העוסקים בשתי התרופות התפרסמו בשבוע השלישי של מאי. עד מהרה התעוררו ספקות בנוגע לאי סדרים הנוגעים לנתונים ששימשו במחקר שהופיע ב"לנסט" ולמקורם וגם בנוגע לנתונים שעליהם התבסס מחקר קרדיולוגי קודם של אותו ד"ר מהרה שהתפרסם ב-NEJM. הוברר כי את הנתונים סיפקה למחברי המאמרים חברה בשם Surgisphere, הטוענת כי בידיה מידע בסיסי על מצבם של 15 אלף מטופלי קורונה מ-1,200 בתי חולים ומרכזים רפואיים בשש יבשות שקיבלו את התרופה, אל מול 81 אלף חולים כקבוצת ביקורת. מייסד ומנהל החברה, ד"ר ספאן דזאי (Sapan Desai) היה בין מחברי המאמרים שפורסמו.

אלא שיותר מ-100 רופאים ומדענים שבדקו את הנתונים הללו זיהו מיד אנומליות בשני המחקרים ובהם ממצאים שנראו בלתי סבירים ואמורים היו להתגלות אילו המאמרים עברו ביקורת עמיתים. למשל, נוכחותם של מספר גדול מאוד של חולי קורונה בשלב מאוד מוקדם של התפשטות הנגיף באפריקה, שבה רק בתי חולים מעטים מחזיקים במערכות ממוחשבות לרישום נתוני חולים.

החוקרים גם תהו כיצד אפשר להקים בסיס נתונים גדול, לאסוף ולנתח מאות אלפי נתונים רפואיים מיבשות שונות בתוך פרק זמן כה קצר. דזאי טען שהוא חתום על הסכמי סודיות עם מאות בתי חולים שהם לקוחות החברה שלו ולכן איננו רשאי לחשוף נתונים גולמיים המצויים בידו. הוא דחה את בקשת "ניו יורק טיימס" לקשר את העיתון עם אחד מאותם בתי חולים שסיפקו את הנתונים לחברה. כך עלה ספק בדבר איכותם והאותנטיות שלהם.

פאטל עצמו צייץ בטוויטר כי עבודתו וקשריו עם האוניברסיטה הופסקו בהודעה קולית ויחסיו עימה הסתיימו. גם לגבי הקשרים של פאטל עם דזאי עלו תהיות: דובר בית החולים בבוסטון שנשאל על כך אמר כי הקשר כפי שהציגו מהרה "היה דרך מעגלים אקדמיים ורפואיים" אלא שבטוויטר נחשפו קשרי משפחה לכאורה בין השניים ודזאי התחמק מלהשיב אם הוא גיסו של פאטל או לא.

אם לא די בכך, ב"טיימס" הלונדוני דווח בשבוע שעבר כי על אותו פאטל נאסר לקיים קשרים מסחריים עם ה-NHS במשך חמש שנים לאחר שהתברר שכאשר ניהל שתי חברות תרופות היה מעורב בפעילות לא חוקית שהובילה לעלייה של עד 1,900% במחירי תרופות.

נושאים קשורים:  New England Journal of Medicine,  The Lancet,  הידרוקסיכולורוקווין,  טיפול לקורונה,  מחקרים,  קורונה,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
09.06.2020, 22:18

למה היה חשוב לציין שAmit Patel הוא ממוצא הודי? מה זה רלוונטי חוץ מרמיזה גזענית בסגנון YNET?

10.06.2020, 22:13

תקופות משבר ואי וודאות מוציאות לעיתים מהאנוש תכונות פחות סימפטיות בנושאים הנוגעים ליושרה, אתיקה והשגת רווחים קלים. ורופאים? רופאים אינם יוצאים מהכלל, גם הם בני אנוש. וראינו, ראינו רופאים ומנהלי מחלקות עוברים על כללים אתיים בחסות המגיפה, גם בעניין טיפול בבני אדם וגם בענייני מחקר ועניינים מסחריים. מאידך, והמאידך חשוב, התגלו בקרבינו לא מעט בני אנוש אצילים וגיבורים.

אנונימי/ת
14.06.2020, 14:36

היום מאד קל לאסוף מחקרים קודמים, נתונים מבסיסי נתונים, לבצע מטה אנליזה מוטה, ולקבל איזה מסקנות שרק תרצה, אפילו ב 180 מעלות, לכן צריך מאד להיזהר מהמחקרים האלה , במיוחד מטה אנליזות וסקרים.