ידוע כי תהליכי דלקת בתוך קרומי המוח נמצאים בקורלציה לנזק לחומר האפור, החל מהשלבים המוקדמים של טרשת נפוצה. עם זאת, לא ברור עד כה האם פרופיל ה-CSFי(cerebrospinal fluid) יכול לעזור בזיהוי חולים בסיכון לפעילות מוגברת של המחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים העריכו את הקשר בין הרמות ב-CSF של 18 ציטוקינים, שזוהו כקשורים לנזק לחומר האפור, לבין פעילות המחלה, בקרב 99 חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שעברו הערכה קלינית עם סמיות והדמית תהודה מגנטית במשך 4 שנים. החוקרים זיהו קבוצות עם EDAי(evidence of disease activity) או NEDAי(no evidence of disease activity), התרחשות של הישנויות, הופעת נגעים חדשים בחומר הלבן ושינויים במדד ה-EDSSי(Expanded Disability Status Scale). בנוסף, העריכו את הנגעים בקליפת המוח ואת ההידקקות השנתית של קליפת המוח באותם נבדקים.
החוקרים מצאו כי ל-41 חולים הייתה נוכחות של EDA, ובהשוואה לקבוצת ה-NEDA היו להם רמות גבוהות יותר ב-CSF של הציטוקינים CXCL13, CXCL12, IFNγ, TNF, sCD163, LIGHT ו-APRIL, כבר בעת האבחנה (p < 0.001). באנליזה רבת משתנים, מצאו החוקרים כי CXCL13 (יחס סיכונים של 1.35, p = 0.0002),יLIGHT (יחס סיכונים של 1.22, p = 0.005) ו-APRIL (יחס סיכונים של 1.78, p = 0.0001), היו המולקולות הכי קשורות לסיכון לפתח EDA. עוד מצאו החוקרים כי המודל הנ"ל, כולל משתני ה-CSF, ניבא בצורה מדויקת יותר את מידת הפעילות של המחלה, בהשוואה למודל שהכיל רק פרמטרים קליניים או הדמיתים (C‐index של 71% לעומת 44% במהלך 4 שנים). לבסוף, נמצא כי רמות גבוהות יותר של CXCL13י(β = 4.7*10−4; p < 0.001),יTNFי(β = 3.1*10−3; p = 0.004), יLIGHTי(β = 2.6*10−4; p = 0.003) sCD163 ,(β = 4.3*10−3; p = 0.009) ו-TWEAKי(β = 3.4*10−3; p = 0.024) ב-CSF, היו קשורות להידקקות משמעותית יותר של קליפת המוח.
החוקרים הגיעו למסקנה כי פרופיל מסוים של חלבונים ב-CSF, המאופיין בעיקר על ידי רמות גבוהות של ציטוקינים הקשורים לתאי B, עזר לזהות חולים עם סיכון מוגבר לפעילות גבוהה של המחלה ונזק משמועתי לקליפת המוח. החוקרים סבורים כי אנליזה של ה-CSF יכולה לעזור בריבוד חולים בעת האבחנה, לשם התאמה נכונה יותר של הטיפול.
מקור:
Magliozzi, R. et al. (2020). Annals of Neurology. https://doi.org/10.1002/ana.25786