מחקר בהרווארד: מדידת חום בשעות הבוקר עלולה לפספס אבחון חולי קורונה

בדיקת-סריקה של חום הגוף בשעות הבוקר המוקדמות עלולה להחמיץ אבחון של חולי קורונה. כך נטען במחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד ופורסם בשבוע שעבר באתר Medrxiv שבו עולים דיווחים ראשוניים על מחקרים בטרם עברו ביקורת עמיתים.

עורכי המחקר דיווחו כי הם מצאו שבקרב 44% מקרב חולי שפעת עלולה בדיקת חום בבוקר לפספס את מצבם האמיתי לעומת בדיקה שתיעשה אחרי הצהריים או בשעות הערב.

במחקר נותחו נתונים שנאספו במשך עשור לגבי 295,406 אנשים שביקרו במלר"דים בכל רחבי ארה"ב. הניתוח הסטטיסטי בוצע בידי צוות שהוביל צ'ארלס הארידנג מסיאטל. מהנתונים עלה שכמעט אצל מחצית מהאנשים לא אובחן חום גבוה כאשר נעשתה מדידה בבוקר לעומת אלה שנבדקו בערב. מחברי הדו"ח ציינו שהממצאים שלהם עשויים לחול על מחלות זיהומיות אחרות כמו Covid-19 – הגם שעבודתם לא עסקה בחולי קורונה עם חום אלא בחולי שפעת.

חום גבוה הוא תסמין ראשון שמופיע בעת הידבקות בנגיף קורונה וכאשר מתחילה המחלה להתבטא. אם אין מאבחנים חום, עולה חשש שהדבר יוביל לתת אבחון, להיעדר אבחון ובכך קיים פוטנציאל להתפשטות הנגיף.

בבתי חולים נוהגים למדוד חום – לא בכל המקרים – בבוקר ולעתים גם בצהריים ובערב אבל כיום כאשר קיימת המלצה לבצע מדידת חום לאנשים בכניסה למקומות עבודה, לבתי ספר ובנמלי תעופה, למועד המדידה יש משמעות, סבורים החוקרים. הם ממליצים לכן על סטנדרט של שתי מדידות חום במהלך היום, וכשמדובר במי שטס לבצע מדידה לפני העלייה למטוס וגם לאחר הטיסה והנחיתה.

הנתונים שנותחו במחקר הזה הגיעו מקבוצה בת 202,181 חולים שמייצגת את כלל המטופלים בבתי חולים שונים בארה"ב (בתרשים מימין) בין דצמבר 2002 לדצמבר 2010, מול קבוצה בת 93,225 מטופלים שהגיעו לאחד מבתי החולים בבוסטון (בתרשים משמאל) בין ספטמבר 2009 למארס 2012. בתקופה זאת התרחשה גם התפרצות של שפעת חזירים (2009).

בשתי הקבוצות נראה בבירור שמידת החום שנמדדה בבוקר היתה הנמוכה יותר, ואילו בערב היא היתה גבוהה יותר וזאת במהלך התפרצות רגילה של שפעת עונתית. 38 מעלות היתה פחות שכיחה בשעות אחרי הצהריים המוקדמות אבל מידת החום הגיעה לשיאה סביב השעה 22:00 בערב. תבנית זו היתה דומה בשתי הקבוצות. בקבוצה מבוסטון, מדידה שנעשתה בבוקר היתה יותר שכיחה.

מחברי הדו"ח ציינו כי התוצאות שהגיעו ממקומות שונים בארה"ב מראים שמדידת חום בבוקר עלולה להחמיץ "כמה מקרי מחלה קדחתניים". לפיכך, קיימת לנושא זה דאגה משום שמקומות עבודה הונחו עתה לבצע מדידת חום לעובדים בבוקר בתחילת יום העבודה וגם בתחילת יום הלימודים בבתי הספר, וכאמור מועד מדידה זה עלול לפספס אבחון מדויק יותר של המצב הבריאותי במקרה שאדם נדבק בנגיף קורונה.

מדידות חום ב"אקדח" תרמי אינה מדויקת  

מדידת החום המדויקת מושגת כאשר מד החום נמצא בבית השחי, או בתוך הפה או באוזן. טמפרטורה גבוהה היא בטווח שבין 38 ל-41 מעלות. מדידת חום באמצעות סורק תרמי ו"אקדח" שמכוון למצח איננה מדויקת. חום העור מושפע גם מחום הסביבה ולכן איננו משקף את חום הגוף במצב של דלקת.

מדידת חום במכשיר אינפרה-אדום מספקת לכל היותר "הערכה" ואיננה מדויקת. לכן, אין להשתמש במכשירים אלה כדי לקבוע באופן מדויק אם מישהו סובל מחום עקב הרעה במצב בריאותו. עם זאת, ניתן לעשות בהם שימוש לזיהוי אנשים שזקוקים לעבור בדיקת חום אמיתית ומדויקת. ניתן במצב של חשד למנוע כניסת אנשים כאלה לאתר ציבורי מסוים.

עניין מדידת החום ככלי אבחוני מצוי במחלוקת משום שיש מקרים שאנשים מראים טמפרטורה גבוהה מעט מעל לנורמה אבל אין זה אומר בהכרח שהם חולי קורונה, הסביר פרופ' דרק היל, מומחה להדמיה רפואית מ"יוניברסיטי קולג' בלונדון" שהתראיין בנושא הזה לתקשורת הבריטית. יש לזכור שאצל לא מעט אנשים קיימת תנודתיות בטמפרטורת הגוף במהלך היום ואין זה אומר שהם חולים. אצל נשים קיימת תנודתיות במהלך המחזור החודשי.

גם ה-WHO טוען ששימוש במצלמה תרמית למדידת חום איננו אפקטיבי אם מכשיר זה הוא הכלי היחיד שבו משתמשים בעת אבחון Covid-19. ההמלצה היא להשתמש במדי חום קונבנציונליים.

מחברי הדו"ח ציינו שחום הגוף באופן טבעי יורד בבוקר, כחלק מ"השעון הביולוגי" (Circadian Rhythm) וכחלק מוויסות הגוף במהלך כל היום.

אחת הבעיות שידועות עתה ממגיפת הקורונה: יש אנשים שחלו אבל אין לזה ביטוי בעלייה בחום הגוף אבל במקום זאת הם סובלים מתסמיניה האחרים של המחלה כמו שיעול או אובדן חוש הריח והטעם. לעומת זאת, יש חולי קורונה שאצלם המחלה מתבטאת רק בחום גבוה.