קורונה בישראל

פרופ' מרק לסט: "ישראל קרובה להגיע לחסינות עדר"

ניתוח נתונים שנעשה באוניברסיטת בן גוריון מעלה: בשבועיים הקרובים יירשם שיא הנדבקים בקורונה בישראל ומשם תחל ירידה בתחלואה

קורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

בשבועיים הקרובים תגיע ישראל ל"חסינות עדר" - תרחיש שבו אחוז הנדבקים באוכלוסיה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים. כך עולה מניתוח נתונים חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

פרופ' מרק לסט. תומך בתכניתו של גמזו. צילום: דני מכליס/ אנ' בו גוריון

על פי ממצאיו של פרופ' לסט, במצב הזה חולה ידביק בממוצע פחות מאדם אחד (כלומר ה-R יהיה פחות מ-1)  וזאת בניגוד למצב כיום, וכך מספר החולים החדשים יירד בהדרגה. ניתוח הנתונים התבסס על נתוני התחלואה הרשמיים שמספק משרד הבריאות בארץ ובחינת מודלים אפידמיולוגיים מוכחים.

תחזית נוכחית לחודשים הקרובים לפיה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר יירשם שיא נדבקים בישראל ומשם תחל ירידה הדרגתית במספר החולים

ממצאיו של פרופ' לסט תומכים בצעדים שעליהם המליץ הממונה על המאבק בנגיף הקורונה, פרופ' רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות המגיפה בארץ.

פרופ' לסט: "מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים עתה כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב. עם זאת, במידה שבחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי משתתפים, האזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ, מה שעלול להוות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של פרופ' גמזו הם מבורכים וייטיבו עימנו לאורך הזמן".

פרופ' לסט השווה את נתוני התחלואה בישראל עם המדינות האירופאיות יוון, איטליה ושוודיה, הדומות לדבריו במאפיינים מסוימים לישראל. "בהשוואה למדינות אלו, התפשטות הנגיף בישראל חמורה יותר בעת הזו והתחלואה אצלנו עדיין גבוהה. עם זאת, אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל כי הטיפול אצלנו יעיל יותר מזה הניתן במדינות שנבדקו וכנראה גם מטיפולים אחרים במדינות אחרות".

עוד אמר פרופ' לסט כי אין באף מדינה כיום מאגר נתונים קליניים מסודר על חולי קורונה. בישראל לדוגמה, מפורסמים מספר חולי הקורונה ואחוזי התמותה מהמחלה אולם אין מאגר נגיש עם נתונים קליניים ברמת החולה הבודד, דוגמת  היסטוריה רפואית, מספר ימי המחלה, מיקום ההדבקה וכדומה.

לדבריו, "לטענת משרד הבריאות, מדובר בהגנה על פרטיות החולים אולם אין צורך בשמות של החולים ופרטים מזהים אחרים. ניתן לבנות מאגר אנונימי שיכלול פרטים קליניים והוא יאפשר לחוקרים בישראל ובעולם להבין יותר טוב את המחלה ולזהות את מסלולי ההדבקה הנפוצים ביותר".

נושאים קשורים:  פרופ' מרק לסט,  חסינות עדר,  קורונה,  פרופ' רוני גמזו,  תחלואה,  חדשות
תגובות
h b
01.09.2020, 12:51

מאכזב מאוד שמשרד הבריאות לא מצא לנכון לאסוף את נתוני החולים לצורך לימוד ושיפור הטיפול במגפה. הטענה על חיסיון החולה היא טענת סרק שכל תכליתה תרוץ למחדל וכישלון המעשה. מדובר במאגר לצרכי לימוד ולא לצרכי טיפול בנפגע, עלכן שם החולה ויתר פרטי זיהוי למעט גיל ומין אינם נדרשים. מאחר שמדובר במאגרי מחשב אין מניעה למנוע גישה לנתונים החסוים.

אנונימי/ת
01.09.2020, 13:36

ומי אמר שמאגר כזה אינו קיים?

01.09.2020, 14:12

יש גם דעות שהוירוס הזה מתנהג שונה והשיטות הסטטיסטיות שנלמדו על מגפות אחרות לא בדיוק יכולות לחזות את התנהגותו, חוץ מזה שיש כבר עדויות על הדבקות חוזרות ומוטציות חדשות...

01.09.2020, 14:15

נב: הקו המקווקו בגרף לא ישר, לפי הגרף הזה המגפה היתה אמורה כבר לעצור בסוף אוגוסט , אולם בפועל יש התגברות של המגפה בספטמבר.

02.09.2020, 11:50

פרופ' לסט טוען שישראל בדרך לחיסון עדר, מצב הוא אדם אחד ידביק פחות מאדם אחד בממוצע. לשם כך לדבריו צריך לשמור על סגרים מקומיים בלבד על מקומות שמחשבים "אדומים". הבעיה לדעתי בטיעון הזה הוא שהמספרים הנמוכים של ההדבקה במקומות ה"ירוקים" נובע מריחוק חברתי, ברגע שיפסק הריחוק הזה תחזור המחלה ותתפשט באוכלוסייה, במצב זה אי אפשר לדבר על חיסון עדר אלא על נסיגה זמנית במחלה.