בשבועיים הקרובים תגיע ישראל ל"חסינות עדר" - תרחיש שבו אחוז הנדבקים באוכלוסיה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים. כך עולה מניתוח נתונים חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.
עוד בעניין דומה
על פי ממצאיו של פרופ' לסט, במצב הזה חולה ידביק בממוצע פחות מאדם אחד (כלומר ה-R יהיה פחות מ-1) וזאת בניגוד למצב כיום, וכך מספר החולים החדשים יירד בהדרגה. ניתוח הנתונים התבסס על נתוני התחלואה הרשמיים שמספק משרד הבריאות בארץ ובחינת מודלים אפידמיולוגיים מוכחים.
ממצאיו של פרופ' לסט תומכים בצעדים שעליהם המליץ הממונה על המאבק בנגיף הקורונה, פרופ' רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות המגיפה בארץ.
פרופ' לסט: "מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים עתה כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב. עם זאת, במידה שבחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי משתתפים, האזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ, מה שעלול להוות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של פרופ' גמזו הם מבורכים וייטיבו עימנו לאורך הזמן".
פרופ' לסט השווה את נתוני התחלואה בישראל עם המדינות האירופאיות יוון, איטליה ושוודיה, הדומות לדבריו במאפיינים מסוימים לישראל. "בהשוואה למדינות אלו, התפשטות הנגיף בישראל חמורה יותר בעת הזו והתחלואה אצלנו עדיין גבוהה. עם זאת, אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל כי הטיפול אצלנו יעיל יותר מזה הניתן במדינות שנבדקו וכנראה גם מטיפולים אחרים במדינות אחרות".
עוד אמר פרופ' לסט כי אין באף מדינה כיום מאגר נתונים קליניים מסודר על חולי קורונה. בישראל לדוגמה, מפורסמים מספר חולי הקורונה ואחוזי התמותה מהמחלה אולם אין מאגר נגיש עם נתונים קליניים ברמת החולה הבודד, דוגמת היסטוריה רפואית, מספר ימי המחלה, מיקום ההדבקה וכדומה.
לדבריו, "לטענת משרד הבריאות, מדובר בהגנה על פרטיות החולים אולם אין צורך בשמות של החולים ופרטים מזהים אחרים. ניתן לבנות מאגר אנונימי שיכלול פרטים קליניים והוא יאפשר לחוקרים בישראל ובעולם להבין יותר טוב את המחלה ולזהות את מסלולי ההדבקה הנפוצים ביותר".