קורונה בישראל

צוות הברומטר מתריע: משאבי טיפול נמרץ בבתי החולים מוצו לחלוטין

תמונת המצב במערכת הבריאות מדאיגה: חולים קורונה קשים מטופלים על ידי צוותים לא מיומנים, לא מבוצע ויסות מיטבי בין בתי החולים וניכרת שחיקה קשה ומתגברת בקרב הצוותים הרפואיים

מחלקת קורונה בישראל. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

צוות הברומטר, שדוחותיו השבועיים מיועדים לשקף את המצב בבתי החולים ובקהילה, פרסם אמש (ב') את הדו"ח השמיני שלו ובו הוא מציג תמונת מצב מפורטת ביותר. "עם ההתייצבות המסוימת שחלה בהיקפי התחלואה", נכתב בדו"ח, "נראית גם התייצבות בתנועת המאושפזים. עדיין נצפית עלייה במספרי החולים הנדרשים לטיפול נמרץ, אך עליה זאת מתונה מעט לעומת השבוע הקודם. עם זאת, עומס החולים הקריטיים והמונשמים ונתוני התמותה הגבוהים מדאיגים מאוד".

מחברי הדו"ח מציינים כי עדיין מתקיימת הסטה של משאבים לטיפול בחולי קורונה הגורמת לצמצום בשירותים שונים כמו הסטת מיטות טיפול נמרץ לטובת מתחמי הקורונה, צמצום במיטות האשפוז במחלקות השונות, סגירת חדרי ניתוח, צמצום שירותים אמבולטוריים, וכדומה. הם מציינים בהקשר זה כי "היצע המיטות בבתי החולים הגריאטריים אינו מספק. רבים מחולים אלה נאלצים להישאר בבתי החולים הכלליים וממשיכים להעמיס על המערכת".

חולים קשים מטופלים על ידי צוותים שאינם מוכשרים בטיפול נמרץ

נתון מדאיג אחר שהם מציגים הוא כי ניכר מיצוי משאבי הטיפול הנמרץ במרכזים רפואיים רבים. בהתייחסות לעומס על מחלקות טיפול נמרץ, הם כותבים: "העומס על המחלקות לטיפול נמרץ, באתרי הקורונה וגם באתרים האחרים – גדול. בבתי חולים רבים מוצו משאבים אלה לחלוטין. הצוותים המיומנים, בין אם מטרום המגיפה או אלה שהוכשרו בתקופה האחרונה, מושקעים רובם ככולם במאמץ. חלקם הגדול נלקח מאזורי ניטור וטיפול נמרץ הקיימים ומיועדים לחולים שאינם חולי קורונה".

בחלק מבתי החולים, בעיקר הקטנים והבינוניים, לא ניתן לעלות את מספר המיטות הללו בתקופה הקרובה, כותבים חברי ה"ברומטר" ומדגישים כי עם זאת, מספרי החולים הנדרשים לטיפול במסגרת זו עולים. "גם אם המגמה מתמתנת, המספרים צפויים להמשיך ולעלות גם בתקופה הקרובה בשל משך הזמן עד להתפתחות המחלה הקשה ומשכי אשפוז ארוכים".

בהתייחס לכוח אדם רפואי, צוין כי "אנשי צוות רפואי רבים עדיין נגרעים ממצבת כוח האדם בשל בידוד או משום שהם חולים, אם כי קיימת ירידה בכמות המבודדים". מביקורים שערכו חברי צוות הברומטר בבתי החולים, נראה כי בחלק מהם חולים קשים וקריטיים מטופלים על ידי צוותים רפואיים שאינם מוכשרים בטיפול בחולי טיפול נמרץ. היחס של אחות טיפול נמרץ לחולה - נמוך. ברוב המקומות היו מספיק אחיות, לא תמיד בתוך המחלקה, אבל בעיקר לא תמיד הן בעלות הכישורים המתאימים".

עוד תופעה שמציג צוות הברומטר היא העובדה שחלק מהחולים הקריטיים נשללים מקורונה במהלך מחלתם, מה שגורם לעומס נוסף על היחידות הרגילות (לא יחידות קורונה) והמחלקות הפנימיות, או שהם נשארים ותופסים מיטות ביחידות הקורונה.

לא מבוצע ויסות מיטבי של חולים קשים ובינוניים בין בתי החולים

לגבי ויסות חולים הם כותבים כי "עדיין לא מבוצע ויסות מיטבי, ראשוני ושניוני, של חולים קשים ובינוניים בין בתי החולים, למרות שלבתי החולים הגדולים במרכז הארץ יש עדיין יכולת להעלות את היצע מיטות הטיפול הנמרץ. יש תחושה בשטח כי לא ניתן להעביר חולים קשים אלא לצורך אקמו. כך למשל, ב-6 באוקטובר היו בשני בתי חולים קטנים/בינוניים בצפון הארץ מעל עשרה חולי טיפול נמרץ קורונה בכל אחד ועל פי הרופאים המטפלים בשטח, מספר זה הוא בקצה גבול היכולת בנקודת הזמן המדוברת. בעוד שב'שיבא', 'איכילוב' ו'בילינסון' היה מספר דומה של חולים, נמוך מהיכולת של מרכזים אלה.

ההשלכות של מצב זה: חלק מהחולים הנזקקים לטיפול נמרץ מטופלים מחוץ לאתרי הטיפול הנמרץ על ידי צוותים מיומנים פחות ובתנאים לא מיטביים. השחיקה קשה ומתגברת בקרב הצוותים, בייחוד אלו שאינם מתחלפים, לאור התחלואה הקשה והתמותה. בחלק קטן מבתי החולים ניכרת הסתייגות של צוותים מעבודה ביחידות הייעודיות לקורונה.

סף יכולת ריאלית לכל אחד מבתי החולים

צוות הברומטר הגיש את המלצות הבאות, לאור המצב שמתואר בדו"ח: יש צורך לקבוע סף יכולות ריאלית לכל אחד מבתי החולים, בדגש על המרכזים הקטנים והעברה אקטיבית של חולים קשים ו/או בינוניים מבתי החולים הקטנים למרכזים הגדולים.

זאת ועוד, חשוב לערב בצוות המטפל, רופאי טיפול נמרץ על בסיס יומי קבוע ולנסות לשמור על יחס של אחות בוגרת קורס טיפול נמרץ עם ניסיון בפועל בעבודה ביחידה לטיפול נמרץ, לכל ארבעה חולים בכל משמרת - לכל היותר. זאת כדי להדריך ולהכווין את הצוות הרפואי והסיעודי המנוסה פחות.

נדרש עידוד מצד הנהלות בתי החולים לקיים ויסות הולם יותר של צוותים מיומנים בין היחידות הרגילות ויחידות הקורונה.

ויסות חולים - יש להעריך באופן יומי את הצורך בהעברת מטופלים בינוניים וקשים לבתי חולים עם פחות עומס, ולאתר את המטופלים הרלבנטיים.

ציוד - יש למפות את צורכי הציוד הדרוש לטיפול בחולים קשים וקריטיים בבתי החולים השונים – ציוד לטיפול נשימתי, חודרני ולא חודרני, תוספת NO, ציוד ניטור, מיטות ומזרנים דינמיים, משאבות ועוד.

הפחתת שחיקה - יש לפעול להטמעת תכניות להפחתת השחיקה ומצבי הדחק בקרב הצוותים המטפלים בכל בתי החולים.

בנוסף, נדרשת פעילות אינטנסיבית לבניית פתרונות המשך אשפוז לחולי הנדרשים לפתרון סיעודי או דיאליזה לאחר השחרור מחוץ לבתי החולים.

רפואת קהילה – להתמקד בחולים המורכבים, הקשישים והכרוניים

הצוות גם הציג תמונת מצב עכשווית על הנעשה ברפואת הקהילה: "ברפואת הקהילה המהווה חומת המגן בפני בתי החולים, חלה השבוע ירידה בכמות החולים החדשים. יחד עם זאת, אנו חוזרים ומתריעים כי מערכת הבריאות הציבורית בקהילה נדרשת לטפל בכלל הציבור בעת המגיפה, בחולים הכרוניים ובחולי הקורונה, באופן שאיננו מפלה בין כרוני לקורוני.

חברי הצוות מציינים כי הם ערים לציפיות ולדרישה לשמור על בריאות כלל הציבור ולשמר רצף טיפולי ושירותי בריאות, כשגרה כל שניתן, ובבטחה. "לצורך כך", הם כתובים, "הכרחי למקד את פעילות הצוותים הרפואיים בפעולות בעלות הערך הרפואי הרב ביותר: טיפול בחולים המורכבים, הקשישים, הכרוניים והלוקים בקורונה, ולהפחית בפעולות סרק כגון מעקב טלפוני יומי אחרי חולי קורונה, צעירים ובריאים בדרך כלל, הלוקים בסימפטומים קלים כגון איבוד חוש הטעם והריח, כאבי גרון וכיו"ב. הכרחי לאפשר הפעלת שיקול דעת קליני על ידי הרופא המטפל לצורך התאמת הטיפול והמעקב בהתאם לחולה, בהתאם למצבו ולצרכיו.

"יש הכרח ללמוד מהניסיון הנצבר ולמקד את הכוחות המקצועיים באוכלוסיה שבסיכון שהיא זו אשר זקוקה לה ביותר וזאת על מנת לאפשר לרפואת הקהילה בקופות החולים להוות את חומת המגן בפני הצפת בתי החולים".

חברי צוות הברומטר מסכמים: "לקראת היציאה מהסגר הנוכחי, יש חשיבות מכרעת לביסוס הסברה לאומית רחבה בדבר הצורך באחריות אישית וערבות הדדית של תושבי מדינת ישראל. אנו חשים כי ההסברה המתקיימת כעת איננה ממוקדת ואיננה מספקת. עליה להיות מותאמת תרבותית למגזרים החרדי והערבי על מנת לתת מענה הולם לצורכי אוכלוסיות אלו, אשר הן הנפגעות ביותר".

נושאים קשורים:  בתי חולים,  טפול נמרץ,  חולי קורונה,  צוות רפואי,  שחיקה,  מחסור בכוח אדם,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
14.10.2020, 07:55

אחד הנתונים הקריטים לניהול המצב ותגובה גיפרנציאלית, הוא אחוז החרדים המאושפזים ולאו דווקא אחוזם מקרב המאומתים (אוכלוסיה צעירה וכדומה) . היכן הנתונים

אנונימי/ת
14.10.2020, 08:31

לא מדויק, כי גם חרדי שלא מאושפז יכול להדביק אדם אחר (מכל מגזר).

אנונימי/ת
14.10.2020, 20:14

מדויק וחצי. כי חרדים נבדקים יותר, בפער גדול.

אנונימי/ת
14.10.2020, 21:29

נבדקים יותר כי יש יותר תחלואה. אם היו נבדקים יותר מבלי שיש שם תחלואה גבוהה יותר, היינו רואים אחוזים חיוביים נמוכים יותר משאר המקומות, אבל בפועל זה לא המצב.
אני אנסה להסביר באמצעות דוגמה מדוע מה שאתה אומר לא נכון. נעזוב חרדים וחילונים. נאמר שיש לנו שתי אוכלוסיות. אוכלוסיה A המורכבת מצעירים בריאים שלא מקפידים לשמור על ההנחיות, ואוכלוסייה B של זקנים ו/או חולים כרוניים שיחסית נזהרים יותר.
באוכלוסיה A נראה הרבה תחלואה , אבל מעט תמותה. באוכלוסיה B נראה פחות תחלואה , אבל תמותה יחסית גבוהה באופן יחסי. עכשיו השאלה איזו מדיניות רוצים לנקוט. אם אנחנו בגישה סטייל פרופ' לס - בואו נכיל את המגיפה יהיו זקנים וחלשים שימותו ואין מה לעשות - אז במקרה כזה אתה צודק. צריך להטיל הגבלות על אוכלוסיה B. אבל אם רוצים לנסות להשתלט ולהוריד את מימדי ההתפשטות - צריך להטיל הגבלות על אוכלוסיה A.
לפחות כרגע , המדיניות שנבחרה היא המדיניות השניה, ולכן הנתון הרלוונטי לגבי אזורים אדומים הוא הדבקה/תחלואה ולא תחלואה קשה/תמותה

אנונימי/ת
14.10.2020, 20:33

איך למען ה' הגעתם שוב לחרדים?!

אנונימי/ת
14.10.2020, 21:30

עזוב את אלוהים בצד. זה לא הגעתם. זה המגיב הראשון שהגיע. אני בסך הכל תיקנתי אותו.

אנונימי/ת
15.10.2020, 00:03

צריך להקים כאן אמנה לביטול האנונימיות, ולמצער לעבור לשמות בדויים.
פשוט יש לי הרגשה שכל האתר מסתכם בשלושה וחצי טוקבקיסטים שעושים רעש כמו מאה. אחד נגד החרדים, שניים בעד, ועוד אחד על הגדר.
זהו.

אנונימי/ת
14.10.2020, 22:00

ויסות דחוף של חולים, לא סביר שבהלל יפה , ברזילי, רמב"ם ושיבא יהיה אותו מספר של מאושפזים.

אנונימי/ת
15.10.2020, 11:56

גדול!גם אני חשבתי את זה, לפעמים אני קורא איזה תגובה אנונימית דוחה אבל עם טיעון מסויים ושואל את עצמי אם שווה לנסות לענות עניינית כי אחרי הכל אמור להיות מדובר פה באנשים חושבים, או שמדובר פה באיזה טוקבקיסט אדיוט  וחבל על הזמן ועל הבלאי של המקלדת