• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

האתגר: 100 אלף מתחסנים ביממה

נקודת המבחן האמיתית של מערכת הבריאות צפויה להתרחש בעוד כשלושה שבועות. אז יחזרו למערכת הבריאות מאות אלפי מתחסנים לקבל את המנה השנייה של החיסון

הגידול בהוצאות מכונים, מרפאות ומעבדות פרטיים בכלל הקופות עמד על כ-15.6% בעיקר בגין פעילות הקורונה. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

להתחיל במהירות שיא ואז להאיץ. זה המוטו שצריך להוביל את מערכת הבריאות במבצע חיסוני הקורונה שהתחיל השבוע בישראל. זה הזמן להציב למערכת הבריאות יעדים שאפתניים למספר מתחסנים חדשים ביום, ולעמוד בהם. קצב קבוע של לפחות 50,000 מתחסנים חדשים ליממה. כי בפועל, רק כיסוי חיסוני מהיר של אוכלוסיות הסיכון תחילה, וחתירה להמשך חיסון יתר האוכלוסיה, יחלץ אותנו מהמשך דשדוש בהתמודדות עם מגיפת הקורונה.

אם חזרתם של המתחסנים לקבל את המנה השנייה תפגע ביכולת מערכת הבריאות להמשיך ולחסן בקצב של 50,000-40,000 מתחסנים חדשים ביממה, החזרה לשגרה המוכרת והטובה תתרחק מאיתנו

בינתיים, שאפו למערכת הבריאות הישראלית. נכון להיום נראה שכושר החיסונים של מדינת ישראל נע בין 40,000 ל50,000 מתחסנים ביממה. קצב התחסנות מרשים בכל קנה מידה. כזה שמציב את ישראל במקום הראשון והמכובד בעולם של יחס מתחסנים ל–100 נפש (0.83). נתון חסר תקדים שנובע בעיקר מהתארגנות מהירה ויעילה של ארבע קופות החולים שהצליחו להרים מערך חיסונים יוצא דופן ובפריסה ארצית. שוב הצליחו הקופות להוכיח את יכולתן להתמודד עם אתגרים לאומיים משמעותיים.

עם זאת, נקודת המבחן האמיתית של מערכת הבריאות צפויה להתרחש בעוד כשלושה שבועות. אז יחזרו למערכת הבריאות מאות אלפי מתחסנים לקבל את המנה השנייה של החיסון. נקודת זמן קריטית שתכריע עד כמה מהר תוכל ישראל לסיים לחסן חלקים משמעותיים באוכלוסיה. אם חזרתם של המתחסנים לקבל את המנה השנייה תפגע ביכולת מערכת הבריאות להמשיך ולחסן בקצב של 50,000-40,000 מתחסנים חדשים ביממה, החזרה לשגרה המוכרת והטובה תתרחק מאיתנו.

בזמן שהייאוש מאיים לכבוש כל חלקה טובה, חשוב לומר כי לישראל יש תקווה אמיתית להיות מהראשונות שמצליחות לחסן שיעור משמעתי מהאוכלוסיה ולמגר את המגיפה

לכן, האתגר העכשווי של מערכת הבריאות הוא להגדיל בצורה משמעותית תשתיות של מערך החיסונים (גם תשתיות פיזיות וגם כוח אדם מקצועי) על מנת להגיע ליכולת של לא פחות מ-100,000 מתחסנים ביממה: פריסת עשרות רבות של מוקדי חיסונים שיכולים וצריכים לעבוד מסביב לשעון במטרה לחסן בפרק זמן קצר כמה שיותר אנשים. חצי מכמות האנשים צריכים להיות מתחסנים חדשים שיקבלו את המנה הראשונה, והחצי השני - למנה השנייה.

אף אחד לא היה רוצה להיות בין האחרונים שנדבק בוירוס הקורונה תוך שהוא מפספס את הרכבת בדרך להגנה חיסונית. אז דווקא עכשיו, בפתחו של סגר שלישי, חשוב להחזיק רק עוד קצת, ושכל אדם ייקח אחריות על החיים שלו ויגיע למועד החיסון ללא הדבקה. כי בזמן שהייאוש מאיים לכבוש כל חלקה טובה, חשוב לומר כי לישראל יש תקווה אמיתית להיות מהראשונות שמצליחות לחסן שיעור משמעתי מהאוכלוסיה - ולמגר את המגיפה.

ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי; חבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל"

(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  חדשות,  קורונה,  חיסון לקורונה
תגובות
29.12.2020, 10:40

היעד הושג כבר אתמול, עם 115000 מתחסנים