ניו זילנד נחשבת להצלחה הגדולה ביותר בעולם במאבק בקורונה והיא אחת המדינות הבודדות שהצליחה לבלום את המגיפה ולהחזיר את החיים למסלולם הרגיל. לא בכדי הכתיר "גרדיאן" הלונדוני בשבת האחרונה את דיווחו על הישגה המיוחד במינו של ניו זילנד בכותרת: "כך הפכה ההצלחה של ניו זילנד למעבדה עבור כל העולם".
עוד בעניין דומה
בדיווח מפורטים המהלכים הרפואיים שננקטו בניו זילנד מיד כאשר נגיף הקורונה אותר בתחומה, מה שהוביל לכך שבסיכום "שנת קורונה" מספר ההתפרצויות שהיו בה היה קטן. מתוך קצת פחות מחמישה מיליון אזרחים החיים בניו זילנד חלו בקורונה מאז תחילת המגיפה רק 2,507, נפטרו 26 - כלומר חמישה למיליון. בסוף השבוע האחרון אותרו בה שישה מאומתים חדשים. כרגע מאושפזים 61 חולים בלבד. נעשו בה עד כה 1,913,487 בדיקות.
המדענים הניו זילנדים שיבחו במיוחד את ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן שהפגינה סקרנות, עניין אישי ממש והבנה של כל פרטי הנתונים המדעיים שהוצגו לפניה ורק אלה שימשו אותה ואת ממשלתה בקבלת החלטות. "כך הפך המדע והאמון המלא שניתן לו חלק אינטגרלי מרכזי במאבקה של ניו זילנד בנגיף. קשה כיום להעלות על הדעת פעולה אחרת אם תידרש במקרה של התפרצות מחודשת", הדגיש הדיווח.
בניו זילנד נעשה שימוש מהיר ואפקטיבי מאוד של ריצוף גנומי בשילוב עם תחקור אפידמיולוגי מדוקדק כאשר כל מקרה שזוהה תוחקר לפרטי הפרטים, "ממש כמו חקירה פורנזית" לקטיעת שרשרת ההדבקה. לרוב היו אלה אנשים שנשאו את הנגיף וייבאו אותו לתחומי ניו זילנד מביקוריהם בארצות אחרות וכך הדביקו מקומיים.
ניו זילנד סגרה את גבולותיה כבר באמצע מארס 2020 והקפידה שסגירה זאת תהיה הדוקה ולא מתפשרת. חובת בידוד, ללא כל הנחות, נקבעה לכל מי שהגיע מחו"ל או אותר כנשא של הנגיף. לשם כך נפתחו במהירות אתרי בידוד: מלונות – בכלל זה של רשתות יוקרה – הוסבו לקליטת מבודדים. שילוב של כל הפעילויות הללו מנע את הצורך בהטלת סגרים ממושכים על האוכלוסיה וזאת בניגוד למדינות רבות אחרות בעולם. נושא מרכזי בכל הפעילות הזאת היה: מיפוי מדוקדק של התפשטות הנגיף.
מיטב המדענים בתחומים שונים השתתפו במבצע הכלל ארצי ודי מהר הגיעו למסקנה שהפצת הנגיף נעשית באמצעות טיפות רוק שבני אדם מפזרים לסביבתם כשהם משתעלים, מתעטשים, מדברים או שרים והן "נורות לאוויר כמו טילים בליסטיים" כפי שתיאר זאת אחד מבכירי הוירולוגים. כמו כן, באחד המחקרים שנעשו שם נדהמו המדענים לגלות שהנגיף באותן טיפות רוק זעירות מסוגל "לחיות" כ-20 שעות על גבי משטח כלשהו במרחק של 2-1 מטר ממי שפלט אותו – פרק זמן ארוך מכפי שניתן היה לחשוב לפני כן. עם זאת, מחקרים נוספים העלו שההידבקות במגע ישיר עם משטח כזה כמעט איננה קיימת.
בדיווח מיוחד אחר של ה-CDC כבר במאי השנה ניתן ביטוי מפורט בנושא זה – אף זאת כתיאור מקרים – וגם כיצד נעשתה העברה, הדבקה בנגיף של אנשים אחרים גם דרך מערכות אוורור, במלונות למשל. תיאור מקרה לדוגמה של "ייבוא" הנגיף בטיסה מדובאי לניו זילנד הופיע בכתב עת רפואי מדעי אחר. במחקר זה נעשה ריצוף גנומי ומיפוי מדוקדק ביותר שהקיף את כל נוסעי אותה טיסה, רבים מהם מארצות מוצא שונות, שנדבקו כנראה בתחנות ביניים בדרך או ייבאו את הנגיף מארצם שלהם.
בעוד שה-WHO התמקד בעיקר באותה העברה טיפתית בטיפות רוק גדולות, בניו-זילנד נבדקו גם רסיסים זעירים של האירוסולים לפני שמעבדות אחרות הציגו גם הן דרך העברה והפצה של הנגיף לסביבה.
פרשת מכסה פח האשפה
אחד המקרים שנחשב בשעתו למוזר במיוחד פוענח בניו זילנד הודות לחקירות המדוקדקות שנקטו הרופאים שם וממשיכים בהן גם עתה. למקרה ניתן השם "פרשת מכסה פח האשפה" ועד שפוענח נחשב לדוגמה למקרה שלא מאפשר לקבל לגביו תשובה חד משמעית בדבר מקור ההדבקה. בעוד שבארה"ב נדבקים לא מעטים לא יודעים היכן, ממי ומתי נדבקו, וגם בישראל היו לא מעטים שטענו כך, בניו זילנד הרופאים לא ויתרו עד לקבלת תשובה מפורטת. "הם מסתערים שם על כל מקרה ללא פשרות", דיווח "גרדיאן".
המקרה המוזר, שעתה ברור כי פענוחו הוא דוגמה קריטית שיש ללמוד לקח לגביה, התרחש בעיר אוקלנד בסוף ינואר 2021. שני מקרי הדבקה התרחשו במלון בידוד שעל הפעלתו פיקחה הממשלה, כאשר שני אנשים, גבר ואישה, שוכנו בשני חדרים נפרדים. חקירה אפידמיולוגית העלתה כי הגבר נבדק בנגיף בעת טיסה לניו זילנד. הממצאים הושגו הודות לריצוף גנטי של הנגיף. אלא שלגבי האישה היה ברור שלא נדבקה כך.
השם "פרשת מכסה פח האשפה" ניתן למקרה כיוון שתחילה נקבע כי השניים נגעו במכסה פח אשפה במסדרון בית המלון שבו שהו בהפרש של 20 שעות, כך שלא סביר שאחד מהם נדבק רק מהמגע הזה. בדיקת מצלמות האבטחה המופעלות במלון, עליה התעקש אחד הרופאים שביצעו את התחקור, העלתה כי אחיות שטיפלו בשניים ערכו בדיקת קורונה יומית רגילה, בדיקת מטוש, לגבר שהיה בבידוד. לשם כך הוא הסיר לרגע את המסיכה שעל פניו.
כאשר נסגרה דלת חדרו והאחיות היו במסדרון, הדלת בהיסגרה פעלה כמאוורר ודחפה את האוויר המזוהם ברסיסים טיפתיים מחדרו של הנבדק שהיה ללא מסיכה ואלה התפזרו במסדרון. בדיקת לחץ האוויר בשני החדרים העלתה שבשניהם היה חיובי וזרם באופן טבעי למסדרון. אלא שמיד לאחר שהסתיימה הבדיקה של הגבר, פתחה האישה את דלת חדרה ובירכה את האחיות לשלום. גם היא הסירה לרגע את המסיכה מעל פניה וכך נדבקה בארוסולים הטיפתיים שמקורם בשכנה לחדר הסמוך.