ידוע כי שיתוק אידיופטי של הפנים נקרא Bell’s Palsy, כאשר דיווחים מראים כי ישנה עלייה במספר המקרים במהלך המגיפה של COVID-19. כמו כן, ישנם דיווחים רבים על הקשר בין COVID-19 לשיתוק פנים, אך טרם נערך מחקר פרוספקטיבי בנושא. היות וידוע כי ישנה עליה בנוגדני IgG ו-IgM ל-SARS-CoV-2 בחולי COVID-19, מטרת החוקרים הייתה לחקור נוכחות של נוגדני IgG ו-IgM ל-SARS-CoV-2 ב-Bell’s Palsy.
עוד בעניין דומה
החוקרים תכננו מחקר חתך פרוספקטיבי, בו הכלילו חולים עם שיתוק אקוטי אידיופטי ופריפרי של הפנים, שאובחנו כ-Bell’s Palsy. על מנת לחקור את נגיף ה-SARS-CoV-2 כחלק מהאטיולוגיות בחולים אלו, בדקו החוקרים נוכחות של נוגדני IgM ו-IgG נגד SARS-CoV-2. הם מדדו את נוכחות הנוגדנים באמצעות בדיקת ADVIA Centaur®. הם הגדירו את תוצאות הבדיקה כתגובתיות או לא, לאחר מכן ערכו אנליזה של התוצאות.
החוקרים הכלילו 41 חולים במחקר, כאשר הגיל הממוצע היה 41.7. 17 (41,4%) היו נשים ו-24 (58,6%) היו גברים. ב-21 חולים השיתוק היה בצד שמאל וב-20 מצד ימין. החוקרים מדדו את רמות ה-IgG וה-IgM פעמיים, כאשר הבדיקה הראשונה נערכה בשבוע הראשון לנוכחות השיתוק ונמצאו 10 תוצאות חיוביות (24,3%). החוקרים מצאו כי יחס החולים החיוביים היה 6.74 (1.39-10) בביקורת הראשונה ו-9,585 בביקורת השנייה (8.7-10).
החוקרים הגיעו למסקנה כי בדיקת הנוגדנים מסוג IgM ו-IgG נגד SARS-CoV-2, הייתה חיובית ב-24.3% מהחולים עם Bell’s Palsy. תוצאות אלו הינן גבוהות יותר בהשוואה למחקרים סרו-פוזיטיביים שנערכו בקרב אנשים א-סימפטומטיים. החוקרים סבורים כי שיתוק של הפנים יכול להיות הסימפטום היחיד של COVID-19, אך יש לבצע מחקרים נוספים בנושא.
מקור: