חדשות

זוהתה קבוצת תאים ייחודית למערכת החיסון בחולי מלריה, איידס וזאבת

חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו כי אצל אדם בריא התאים האלה לא קיימים כלל ואילו בחולי מלריה, איידס וזאבת הם מהווים 15%-25% מתאי ה-B | התגלית פותחת פתח חדש להתמודדות עם המחלות הללו

תאי B. אילוסטרציה

חוקרים מהמעבדה ל-Systems Immunology במחלקה לפתולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים ממעבדות המכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב, ערכו ריצוף גנטי ברמת התא הבודד (Single-cell RNA sequencing) מדגימות של חולי מלריה ואיידס ומצאו בגופם תת קבוצה של תאי B, שנמצאת גם בחולים במחלות אוטואימוניות כמו זאבת אבל לא קיימת בגופם של אנשים בריאים. התגלית המפתיעה, שפותחת פתח חדש להתמודדות עם המחלות הללו, התפרסמה אתמול (ב') בכתב העת Science Advances.

"כאשר הגוף שלנו מותקף על ידי וירוס, חיידק או טפיל, הוא מגיב באמצעות הפעלת מערכת החיסון, ויצירת זיכרון חיסוני כנגד הפולש, במטרה ליצור תגובה יעילה יותר בפעם הבאה שנפגוש את הפולש", מסביר ד"ר אסף מדי מהמעבדה ל-Systems Immunology.

ד"ר אסף מדי, המעבדה ל-Systems Immunology. צילום: דוברות אונ' ת"א

"לעומת זאת, יש פתוגנים שהמערכת החיסונית לא מתמודדת איתם בצורה מיטבית, כך שהחולים נשארים חשופים להדבקה מחדש ונוצר זיהום כרוני. מלריה היא דוגמה טובה: מדי כמה חודשים באפריקה שמדרום לסהרה נעקצים מיליוני תושבים על ידי יתושים ונדבקים במלריה, מחלימים ומיד נדבקים שוב. דוגמה אחרת היא איידס. גם כאן הגוף לא מתמודד עם הוירוס, והמערכת החיסונית נמצאת בהתנגשות מתמדת עם הנגיף.

"לבסוף, יש מחלות אוטואימוניות, לדוגמה זאבת, שבהן הגוף תוקף את עצמו ולכן גם הן בדרך כלל כרוניות. שאלנו את עצמנו מהי ההשפעה של אותם מצבים כרוניים על הגוף ומערכת החיסון לאורך זמן".

כדי לענות על השאלה הזאת, ד"ר פרסידה הולה מה-NIH, יחד עם הסטודנטיות אלה גולדשמידט ונוגה רוגל מאוניברסיטת תל אביב, השתמשו בשיטה החדישה של ריצוף הרנ"א מתא בודד של חולי מלריה, של אנשים חיוביים ל-HIV ושל אנשים בריאים.

"חלק מרכזי ממערכת החיסון הוא תאי B, כי אלה התאים שמייצרים נוגדנים", אומר ד"ר מדי. "תאי ה-B מהווים למעשה חלק מהזיכרון החיסוני שלנו. כך למשל, עובד החיסון נגד נגיף הקורונה: מאמנים את תאי ה-B להכיר את צורת הנגיף וכשנדבק בנגיף האמיתי – תאי ה-B יזהו את הקורונה ויידעו לייצר את הנוגדנים המתאימים. בתוך אוכלוסיית תאי ה-B יש תת אוכלוסיה בשם a-typical B-cells, או תאי B לא טיפוסיים.

"אנחנו לא הראשונים שזיהינו את הקבוצה הזאת, אבל עד היום לא היה ברור האם באמת הם תת קבוצה נפרדת, למה התאים האלה משמשים וכיצד הם נוצרים".

במחקר נמצא כי אצל חולי מלריה, איידס וזאבת, בין 15% ל-25% מתאי ה-B הופכים לתאי B לא טיפוסיים, שעה שאצל אדם בריא כמעט שאין תאי B כאלה. "בעצם, זיהינו את הפרופיל הגנטי של אותם תאים, את הפקטור הסביבתי שגורם ליצירתם ולהפתעתנו מצאנו גם דמיון גדול בתגובה החיסונית בין שלוש מחלות שונות מאוד זו מזו", מסביר ד"ר מדי.

לדבריו, המחקר החדש פותח שורה של שאלות חדשות. "בחולי מלריה, אנחנו מניחים שהתמיינות התאים לתאי B לא טיפוסיים נועדה למנוע מצב של תגובת יתר אוטואימונית לזיהום הכרוני, כלומר לוודא שהגוף אינו תוקף את עצמו מרוב תאי B. השאלה אם העלאת סף הגירוי של המערכת החיסונית עוזרת להתמודד עם המלריה או דווקא פוגמת במאמצים לייצר חיסוניות למחלה שקוטלת מדי שנה חצי מיליון בני אדם – רובם ילדים.

"הופתענו לגלות את הדמיון בין תגובת הגוף למלריה לתגובת הגוף למחלה אוטואימונית כמו זאבת או לנגיף האיידס. כעת אנחנו מקווים שהקהילה המדעית תשתמש בממצאים שלנו כדי לאפיין את תפקיד תאי ה-B הלא טיפוסיים בכל אחת מהמחלות הללו, במטרה לייצר טיפול שיביא לפעילות טובה יותר של מערכת החיסון".

המחקר נערך בשיתוף עם המעבדות של פרופ' סוזן פירס ופרופ׳ סוזן מויירס מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב.

נושאים קשורים:  מערכת החיסון,  מחקר,  ד"ר אסף מדי,  מלריה,  איידס,  זאבת,  תאי B,  מחלות אוטואימוניות,  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב
תגובות