חדשות

התגלה מנגנון משמעותי למאבק נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חשפו תהליך שבאמצעותו נגיפים "טובים" מחסלים חיידקים "רעים" ועוצרים את התרבותם | הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים מחוללי מחלות

פרופ' אודי קימרון, הפקולטה לרפואה אונ' ת"א. "כלי נוסף במלחמה האינסופית נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה"

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חשף לראשונה מנגנון שבאמצעותו נגיפים "טובים" מצליחים לתקוף את המערכות של החיידקים "הרעים", מחסלים אותם ומפסיקים את התרבותם. החוקרים הראו שהנגיף "הטוב" (בקטריופאג׳) מצליח לפגוע במנגנון שכפול הדנ"א החיידקי מבלי לפגוע במנגנון השכפול של עצמו. דיווח על המחקר התפרסם לאחרונה בכתב עת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, PNAS. לדברי החוקרים, התגלית חושפת נדבך מרתק נוסף ביחסי הגומלין בין נגיפים וחיידקים ועשויה לשמש גם להבנת מנגנוני התחמקות מנגיפים וגם לשימוש בנגיפים נגד חיידקים.

המחקר נערך בהובלת פרופ' אודי קימרון, ד"ר דור סלומון, ד"ר טרידיב מהאטה ושחר מולשנסקי-מור מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. פרופ' קימרון מסביר כי עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה היא אחת הבעיות המאתגרות שאיתה מתמודדים המדענים בימינו. אחד הפתרונות לבעיה טמון בהעמקת הידע אודות הסיכול הממוקד של החיידקים על ידי "הנגיפים הטובים". לדבריו, זיהוי מנגנוני ההשתלטות שלהם על חיידקים עשויים לייצר כלים חדשים לטיפול בחיידקים מחוללי מחלות.

במסגרת המחקר, החוקרים חשפו לראשונה את המנגנון של השתלטות הבקטריופאג' על החיידק. חלבון של הנגיף מנצל חלבון לתיקון הדנ"א של החיידק וכך, ב"עורמה", חותך את הדנ"א של החיידק במהלך תיקונו. כיוון שהדנ"א של הבקטריופאג' לא נזקק לחלבון התיקון הזה, הוא עצמו מוגן מפני החיתוך. הבקטריופאג' "הטוב" מצליח באמצעי זה גם להבדיל בין הדנ"א של עצמו לזה של החיידק, גם להרוס את החומר התורשתי של החיידק וגם לעצור את הגדילה והחלוקה שלו.

תהליך השתלטות של בקטריופאג' על חומר תורשתי של חיידק. צילום: אונ' ת"א

פרופ' קימרון: "הבקטריופאג' מנצל את העובדה שהדנ"א החיידקי זקוק לתיקון מסוים בעוד שהוא עצמו אינו זקוק לתיקון כזה.  בכך הוא מחסל את החיידק ללא פגיעה בעצמו. האבחנה בין עצמי לזר חשובה מאין כמוה בטבע, וביישומים ביולוגים שונים. כך לדוגמה, כל מנגנוני האנטיביוטיקה מבחינים ומנטרלים חיידקים בלבד, תוך פגיעה מינימלית בתאי האדם. כך גם מערכת החיסון שלנו מכוונת לפגיעה מירבית בגורמים חיצוניים, תוך פגיעה עצמית מינימלית".

החוקרים גילו את התהליך על ידי חיפוש ואיתור סוגים של חיידקים אשר אינם נפגעים ממנגנון הפעולה הנגיפי הזה, כלומר שהחיידק אותו הם תוקפים פיתח "חסינות" או "עמידות" נגד המנגנון הנגיפי. "גילינו שהוריאנטים החיידקיים הללו פשוט הפסיקו לתקן את הדנ"א שלהם בצורה הרגישה לפגיעה, וכך חמקו ממנגנון ההרס. הממצאים שופכים אור נוסף על הדרכים בהן נגיפים חיידקיים תוקפים חיידקים ועשויים לשמש כלי נוסף במלחמה האינסופית נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה", מסכם פרופ' קימרון.

במחקר לקחו חלק פרופ' טל פופקו, ראש בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס ומהמרכז החדש למדעי המידע וד"ר אורן אברם מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז, ד"ר עידו יוסף, ד"ר מורן גורן ד"ר מירי מנור-כהן וד"ר ביסוונאט ג'אנה, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

נושאים קשורים:  פרופ' אודי קימרון,  אוניברסיטת תל אביב,  מחקר,  אנטיביוטיקה,  נגיפים,  חיידקים,  עמידות לאנטיביוטיקה,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
15.06.2021, 08:44

זה ממש לא חדש.
שימוש בבקטריופאג\'ים כבר נעשה
כבר הייתה כתבה על כך מלפני הרבה שנים,ברוסיה מיישמים ,לוקחים הבקטריופאג\'ים ממי ביוב של בית החולים-כן כן.
אבל בגלל שזה לא רווחי, לא עשו מחקרים בנושא ושום חברה לא רצתה להמשיך עם זה