מחקרים COVID-19

מהי משמעותו הרפואית של הקולטן לנגיף הקורונה בחולי לב?

האם להמשיך טיפול תרופתי להורדת לחץ דם ולהפחתת סוכרים על רקע סכנת ההדבקה בנגיף הקורונה? מחקר ב"בילינסון" פתר את הסוגיה

נגיף הקורונה והשפעתו על הלב. אילוסטרציה

מחקר שהובל על ידי פרופ' עדית הוכהאוזר, מנהלת מעבדת המחקר במחלקה לניתוח לב וחזה ב"בילינסון", בשיתוף עם מרכז פלסנשטיין של אוניברסיטת תל אביב, הצליח להוכיח את הקשר בין קורונה לבין השמנת יתר וסוכרת באמצעות בדיקת רקמת לב של מטופלים הסובלים ממחלות אלו.

חולים עם השמנה וסוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בלב לאחר הידבקות בנגיף הקורונה. על מנת לחלות בקורונה, על הנגיף להיכנס לתא דרך חלבון-קולטן הנקרא ACE2. השמנה, סוכרת וכן רבות מהתרופות הניתנות לחולי לב יכולות להשפיע על רמות הקולטן לנגיף הקורונה וכתוצאה מכך על חומרת המחלה. קיים לכן ויכוח לגבי המשך טיפול תרופתי להורדת לחץ דם ולהפחתת סוכרים בחולים בעקבות סכנת ההדבקה בנגיף.

קבוצת חוקרות ביחד עם המחלקה לניתוחי חזה והמחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, בדקו את ביטויו של הקולטן לנגיף הקורונה בלב ובדם.

בעבודה זו נאספו דם ורקמות לב מחולים שעברו ניתוח לב פתוח לאחר אישור ועדת הלסינקי ובמקביל מעכברים סוכרתיים ונבדקו הגורמים המשפיעים על רמות הקולטן בדם ובלב. במחקר נמצא שלסוכרת, משקל יתר ותפקוד הלב יש השפעה ישירה על רמות הקולטן בלב אך לא על רמתו בדם. תרופות להורדת לחץ דם לא העלו את רמות הקולטן, כך שלפי הממצאים שפורסמו לאחרונה במאמר בכתב העת Cardiovascular Diabetology, נראה שהתוויה על המשך הטיפול להורדת לחץ הדם מתבקשת.

פרופ' הוכהאוזר הסבירה: ״חשיבות הטיפול בחולים גם בטיפול בסוכרת וגם בהורדת לחץ דם היא גדולה והטיפול אינו משפיע על רמת הקולטנים לוירוס הקורונה אצל המטופל במידה שנדבק. זאת, בניגוד לחשש כי תרופות ללחץ דם וסוכרת עלולות לעלות את רמות הקולטן.

"העבודה בעכברים הסוכרתיים השמנים איששה את התוצאות שהתקבלו בחולים. גם במודל העכברים הסוכרתיים נמצא כי לסוכרת ולמשקל יתר יש קשר ישיר לרמת הקולטן וכתוצאה מכך השפעה על חומרת המחלה מהנגיף. מחקר זה מראה את החשיבות הטיפול בסוכרת באמצעות תרופות מפחיתות סוכר ויתר לחץ דם כדי להוריד את הסיכון להסתבכות ותחלואה לבבית לאחר הידבקות בקורונה״.

במחקר לקחו חלק ד"ר מיכל הרמן אדלשטיין, ד"ר מעיין ולדמן והסטודנטית טלי גואטה, יחד עם המחלקה לניתוחי חזה בראשות פרופ' דן ערבות והמחלקה הקרדיולוגית בראשות פרופ' רן קורנובסקי.

נושאים קשורים:  פרופ' עדית הוכהאוזר,  סוכרת,  מחלות לב,  בילינסון,  מחקר ישראלי,  נגיף הקורונה,  חדשות,  19-COVID,  לחץ דם
תגובות
אנונימי/ת
02.09.2021, 09:16

מצוין מחקר בעכברים...רציני כמו תמיד ליישום בבני אדם....

אנונימי/ת
02.09.2021, 09:18

מה עם התרופה לקורונה של פרופסור נדיר ארבר - מה עם החיסון שפותח על ידי המכון בנס ציונה???