מגזין

ותרופה נגד קורונה? אין עדיין

המרוץ למציאת החיסון נגד נגיף קורונה דחק את המאמץ למציאת טיפולים למחלה | מומחים שהובילו מחקרים למציאת תרופות כאלו מספקים לקחים מתהליכי המחקר ותובנות לניהול יעיל יותר של ניסויים במגיפה הבאה

פיתוח תרופות נגד covid-19. אילוסטרציה

עם פרוץ מגיפת הקורונה, חוקרים ברחבי העולם החלו במחקרים למציאת חיסון, תרופות וכלי אבחון למחלה. נראה היה שעיקר המאמץ היה למציאת חיסון נגד הנגיף. חברות ומדינות השקיעו משאבים רבים בתחום זה ותהליכי האישורים קוצרו. למרות שלא נמצאה עדיין תרופה נגד קורונה, נבדקה השפעתן של תרופות קיימות על המחלה, כמו סטרואידים, הידרוקסיכלורוקין (ואפילו אקונומיקה) וגם בישראל נערכים ניסויים קליניים בשתי תרופות לטיפול בחולי קורונה קשים.

רשת סי.אן.אן ראיינה מומחים שהובילו מחקרים בארה"ב למציאת חיסון, תרופות ואמצעי אבחון לקורונה, והם סיפרו על הלקחים שהפיקו מתהליכי המחקר ועל התובנות שלהם לגבי איך כדאי לנהל בעתיד מחקרים כאלה בצורה יעילה יותר.

אחד החוקרים, ד"ר מירון כהן, מנהל מוסד לבריאות הציבור ומחלות מידבקות באוניברסיטת צפון קרולינה, החל את הקריירה שלו בחקר מחלת האיידס בתחילת שנות ה-80 ומאז הוא נאבק במגיפה ברחבי העולם. לטענתו, הוא מעולם לא עבד קשה כל כך כדי למצוא טיפולים חדשים ולהציל חיים כמו שעבד במהלך משבר הקורונה.

"ייאוש או תחושת דחיפות יכולים להרחיק אותנו מהשיטה המדעית", אמר כהן בראיון, "אך עדיף לא לירות לכל הכיוונים". אבל זה בדיוק מה שקרה במהלך המגיפה, כיוון שהרופאים היו נואשים להציל חולים בכל דרך אפשרית בזמן שיחידות לטיפול נמרץ וחדרי מיון היו מלאים בחולים. כהן ומומחים אחרים סבורים שהגיע הזמן לחזור למה שעובד.

כהן נקרא לסייע בהובלת ניסויים למניעת קורונה, חלק מיוזמה לאישור בדיקות ותרופות בתהליך מואץ (Operation Warp Speed) שנוסדה תחת ממשל טראמפ וממשיכה עד היום. במסגרת יוזמה זו, הוא ניהל מחקרים על נוגדנים חד שבטיים של קורונה והסתמך על מסגרות קיימות של ניסויים קליניים הקשורים לאיידס. הטיפול כולל ייצור נוגדנים יעילים מאוד בלחימה במחולל מחלה ספציפי והזרקתם לחולים. אם הם ניתנים מוקדם במהלך המחלה, נוגדנים חד שבטיים יכולים להפחית באופן דרמטי אשפוזים ולהציל חיים.

"כל ההשקעה שלנו באיידס השתלמה כשהתמודדנו עם הקורונה", סיפר כהן. "למיטב ידיעתי, התרופות היחידות שעצרו את התקדמות המחלה הן נוגדנים חד שבטיים."

אולם, בגלל שיעור המוטציות הגבוה של הנגיף, הוא מתפתח לצורות שיכולות להתחמק מההשפעות של נוגדנים ממוקדים. משום כך, המדענים מסכימים שיש צורך בטיפולים אנטי נגיפיים אחרים. לשם כך, משרד הבריאות האמריקאי הכריז לאחרונה על השקעה של 3.2 מיליארד דולר להאצת פיתוח תרופות נגד נגיפים.

תובנה 1: ניסויים רחבי היקף בתיאום בין מוסדות

בתקופות רגילות, שבהן המדע לא נמצא במרוץ נגד השעון כדי להתמודד עם מגיפה, התהליך שבו מאשרים תרופה לטיפול מתחיל בדרך כלל בבדיקה ראשונית בבעלי חיים, לאחר מכן עובר לבדיקה בבני אדם ולבסוף בניסויים קליניים. תהליך זה יכול לקחת עשור ולעתים קרובות הרבה יותר.

כאשר ביצועיה של תרופה מספיק טובים כדי שתיבדק בבני אדם, התהליך ממשיך בצורה איטית מאוד. בניסויים קליניים יש שלושה שלבים, כאשר הראשון מתמקד בבטיחות בלבד. השלב השני בודק אם התרופה פועלת בקבוצה קטנה של חולים. ניסויים אלה כוללים בדרך כלל כמה מאות משתתפים ונעים בין כמה חודשים עד שנתיים. לבסוף, התרופות המבטיחות ביותר נכנסות לניסוי שלב 3, שבו מעורבים מאות או אלפי חולים. ניסויים אלה נמשכים בדרך כלל שנה עד ארבע שנים והם חשובים במיוחד לזיהוי תופעות לוואי נדירות או ארוכות טווח.

"אסור היה להגביל את המאמצים רק לחיסון ותכנית Warp Speed היתה יכולה לכלול גם מחקרים למציאת כלים אבחנתיים וטיפולים"

אם יתרונותיה של התרופה עולים על הסיכונים שלה, חברה יכולה להגיש בקשה לאישור התרופה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי.

ניסויים שלב 3 עם בקרה אקראית, בהם קבוצה של אנשים מקבלים תרופה נסיונית וקבוצה אחרת מקבלת פלצבו, נחשבים לסטנדרט במחקר קליני. אולם, ככל שמספר המתים מקורונה עלה, היה צריך להאיץ את התהליך האיטי והשיטתי כדי שיענה על הדרישות שהתעוררו במצב חירום בריאותי עולמי. עם זאת, לרבים מהניסויים הקליניים המהירים שתוכננו בשיא המשבר לא היה ערך רב, אומר ד"ר דייוויד פייגנבאום, פרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה.

ד"ר פייגנבאום הוביל צוות שבדק את כל נתוני הניסויים הקליניים הקשורים למחלת הקורונה, יותר מ-29,000 מאמרים על 590 טיפולים. אחת הבעיות שבהם נתקל היתה קושי להשוות בין מחקרים קליניים, שכן מטרת חלק מהמחקרים היתה להפחית את התמותה, ומחקרים אחרים ניסוי למנוע אשפוז או להפחית את הסימפטומים. בנוסף, ניסויים רבים נעשו על מדגם קטן מדי של עשרות מתנדבים ולא על אלפים, ולא היה גוף פיקוח ובקרה שיאמר לכמה מוסדות לחקור אותה התרופה באותו אופן בו זמנית, כדי לייצר נתונים בעלי מובהקות סטטיסטית.

תובנה 2: ביחרו את התרופות המתאימות לניסויים גדולים

ההתקדמות נעצרה כיוון שמוסדות בודדים ערכו מחקרים קטנים על מאות תרכובות שונות במקום שיהיה גוף אחד שמארגן את כל המדענים במדינה כדי להתמקד בתריסר התרופות החדשות המבטיחות ביותר, הסביר פייגנבאום.

רק מעט ניסויים בתרופות נגד קורונה הראו יעילות משמעותית, טען פייגנבאום, בין היתר כיוון שהרוב המכריע של החולים משתפרים בעצמם. "זה שונה מנגיף כמו אבולה, שללא טיפול שיעור התמותה ממנו מגיע ל-90%. אם מדובר במחלה שבה אף אחד לא משתפר ללא טיפול, אינך זקוק לניסוי גדול כל כך", אמר. "אם מספר קטן של אנשים בניסוי הקטן שלך משתפר עם הטיפול, אז אתה יודע שהתרופה עבדה. אבל במחלה שבה רוב האנשים מחלימים ללא טיפול, צריך ניסוי גדול ובאופן אידיאלי יש לערוך ניסויים בכמה מרכזים".

תובנה 3: התמקדו בתרופות קיימות

בעוד שפרויקט הבדיקה המהירה התמקד בפיתוח חיסונים ונוגדנים חד שבטיים, פייגנבאום אומר שחבל שלא היה פרויקט דומה לזיהוי אילו תרופות קיימות עשויות להילחם בקורונה בניסויים קליניים גדולים.

ארגון טוב יותר של הניסויים היה יכול למצוא תרופות קיימות שיכולות לטפל גם בנגיף הקורונה. דוגמה לכך היא ניסוי רחב היקף שנערך בבריטניה והניב תוצאות משמעותיות. יותר מ-40,000 משתתפים ב-181 מרכזים רפואיים השתתפו במחקר שהראה שהסטרואיד דקסמתזון יכול להפחית את התמותה בקרב חולים מאושפזים בעד שליש.

כעת, לאחר שההבנה המדעית הבסיסית על אופן פעולתו של נגיף הקורונה השתפרה באופן דרמטי, ניתן להשתמש במבנה מחקר זה כדי לבדוק טיפולים אחרים. ארגון הבריאות העולמי התחיל לבחון השנה שלוש תרופות שמווסתות את מערכת החיסון כדי להפחית את תגובת היתר של המערכת החיסונית, שעלולה להחמיר את מחלת הקורונה.

מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב לעבוד באופן שיטתי משקיעים עתה מאמץ נרחב כדי למצוא תרופות שמסייעות לחולים שאינם מאושפזים ומנסים לגייס 13,500 משתתפים לבדיקת שבע תרופות. אחת מהן היא התרופה האנטי טפילית ivermectin שמשמשת לטיפול ב"עיוורון הנהרות" שנגרם על ידי תולעים.

תובנה 4: יותר שיתוף פעולה, פחות תחרות

לפי פרופ' הרלן קרומהולץ, מומחה לקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה ייל, גם אם אין שותפות ציבורית-פרטית לבדיקת תרופות, יש דרכים נוספות לאפשר למדענים לשתף פעולה כדי להביא לתוצאות טובות יותר.

הוא ועמיתיו פרסמו לאחרונה מחקר לפיו המכונים הלאומיים לבריאות הוציאו כשני מיליארד דולר על מחקר קורונה, כולל מחקרים לאבחון וחיסונים, אך 92% מניסויי התרופות לא הושלמו או שהנתונים שלהם לא התפרסמו. לטענתם, שיתוף פרוטוקולים של מחקרים, דיווח, הפצת תוצאות ושיתוף נתונים ודגימות הם המפתח לשיפור התוצאות, ויש להם יתרונות מעבר למגיפה הנוכחית.

הם קראו לממשלה הפדרלית להקפיד על עמידה בתקנים אלה כתנאי לקבלת מימון ציבורי. לטענתם, אפשר היה לענות על שאלות רבות בעזרת מחקרים גדולים, מהירים ופשוטים, שלא בוצעו.

"רבים מהמחקרים נערכו עם משאבים לא מספיקים, מחקרים רבים לא דווחו, והשתמשו במגוון רחב של הגדרות במקום פרוטוקול כללי שהיה מעודד חוקרים להשתמש בהגדרות זהות כדי שניתן יהיה לשלב בקלות את המחקרים והניסויים", הסביר קרומהולץ. "בעוד שבארה"ב ההימור היה על נוגדנים חד שבטיים והיציאה מהסגר היתה תלויה במרוץ לחיסון, אפשר היה בינתיים להציל חיים אם היו יודעים אילו תרופות לתת.

לטענתו, פרוטוקולי מחקר כלליים, פיתוח יעדים בכל המדינה, קבלת מענה לשאלות במהירות האפשרית - כל זה היה צריך להיות גם חלק מהמרוץ, אך לא היתה כזאת אסטרטגיה לאומית.

לדבריו, הצלחתו של המרוץ למציאת חיסונים לקורונה מלמדת שיעור חשוב לגבי ניסויים על דרכי אבחון וטיפולים: "אסור היה להגביל את המאמצים רק לחיסון ותכניתWarp Speed היתה יכולה לכלול גם מחקרים למציאת כלים אבחנתיים וטיפולים".

ביוני 2019, פרופ' קרומהולץ היה אחד מהמייסדים של השרתmedRxiv  שמאפשר לחוקרים לפרסם מחקרים ומאמרים לפני שהם עוברים תהליך ביקורת עמיתים ממושך. המגיפה האיצה את השימוש בו והעניקה לעולם גישה חופשית למידע העדכני ביותר.

"אנשים ברחבי העולם השתמשו בשרת כדי לפרסם מחקרים, חלקם טובים וחלקם לא, אך שרתים כאלה מאפשרים תקשורת מדעית מהירה, ואחריה מתקיימים ביקורות ודיונים", סיפר.

תובנה 5: תנו לחולים להיות החוקרים

קרומהולץ ועמיתיו טענו שיש לפרסם נתונים ברמת המשתתפים כי השקיפות תתמוך בראיות לכך שהטיפול הנחקר עובד, והדבר גם יתמרץ חולים שלקחו על עצמם סיכון בהשתתפות בניסוי.

לדבריו, תכנון ניסויים ממוקדי חולים עשוי להועיל במיוחד לטיפול בקורונה ארוכה, שבה חולים חווים במשך חודשים רבים תסמינים כמו עייפות וערפל מוחי בעקבות זיהום ראשוני.

חקירת הסיבות לתסמינים מתמשכים אלה וכיצד לטפל בהם היא השלב המכריע הבא בהבנת הנגיף באופן מלא, והוא ממחיש כיצד החולים עצמם יכולים להיות המדענים, מסכימה עימו סוזאנה פוקס, לשעבר מנהלת הטכנולוגיה הראשית של משרד הבריאות האמריקאי. היא תיארה קבוצת תמיכה לחולים ב-Long-covid  שעבדה בשיתוף פעולה עם גוף מחקר שבמסגרתו נאספו נתונים מ-3,762 משיבים על האופן שבו מחלת הקורונה השפיעה עליהם במשך שבעה חודשים. המחקר בוצע למעשה על ידי החולים ולא על ידי חוקרים במעבדה, והצביע על כך שכ-10% מהאנשים שהחלימו סבלו מתסמינים חמורים במשך תקופה ממושכת, ולא קיבלו טיפול נאות.

פוקס ציינה שאם מאפשרים למשתתפי המחקר להשתתף בכתיבת השאלות ובעיצוב המחקר, יש יותר סיכוי שישתפו פעולה, יתמידו ויענו על השאלונים הארוכים.

תובנה 6: אמצו טכניקות מחקר מרחוק

כאשר בתי ספר עברו לשיעורים מקוונים ועובדים החלו לעבוד מהבית, גם מדענים שערכו ניסויים קליניים בתרופות נאלצו לאמץ טקטיקות דומות כדי להמשיך במחקר, לנטוש את הפרקטיקות הקודמות ולפתח טכניקות של עבודה מרחוק, אמר מייקל קורילה, מנהל החדשנות הקלינית באחד המכונים הלאומיים לבריאות. כעת הוא בודק אילו מהטכניקות החדשות הללו יכולות לשמש במצבים שאינם מגיפה.

הוא סבור שניתן לעשות ביקורי בית של אחיות ואנשי מקצועות הבריאות בבתיהם של החולים במקום לדרוש מהחולים לחזור לבתי החולים; לאפשר לחולים לדווח על תסמינים ולשלוח נתונים בסמארטפון, ולשלוח מכשירים למשתתפים שיאפשרו להם לקחת דגימות דם בעצמם ולשלוח אותו לחוקרים באמצעות שליחים.

נושאים קשורים:  תרופות לקורונה,  מחקרים,  ניסויים קליניים,  חיסון לקורונה,  חדשות,  מגזין,  19-COVID
תגובות