מחקרים COVID-19

עד 30% מחולי הקורונה, גם חולים קלים, עלולים לסבול מלונג קוביד

מחקרים אחרונים בקרב חולי לונג קוביד מצאו בגופם שיבושים ברורים בכל מערכות הגוף | בשל הקושי בגילוי המחלה, שמוגדרת כבר כמחלה כרונית, לעתים התסמינים מוגדרים בטעות כפסיכוסומטיים

לונג-קוביד. מחלה כרונית עם מגוון רחב של תסמינים. אילוסטרציה

מחלת הקורונה נכנסה למעשה לשגרת החיים בכל העולם. אבל עתה מתבררים יותר ויותר ראיות על מה שכבר זכה לכינוי "לונג קוביד" – תופעות שמהן סובלים לתקופה ארוכה מי שחלו, אושפזו החלימו לכאורה ושוחררו לבתיהם. בדיווח של "ניו יורק טיימס" בנושא הזה מודגש כי איש אינו יודע עדיין כמה זמן תימשך הלונג-קוביד.

יחד עם זאת מחקרים חדשים מראים, לפי שעה, מהו המחיר שגובה המחלה הזו מגוף החולה, ולא מדובר רק בתשישות ובבעיות קוגניציה.

החוקרים מציינים ארבעה גורמי סיכון ללונג קוביד: רמות גבוהות של רנ"א נגיפי בתחילת המחלה, נוכחות נוגדנים עצמיים מסוימים, התעוררות נגיף אפשטיין־בר וסוכרת מסוג 2 – מה שעושה את הלונג-קוביד לסוג של מחלה כרונית עם מגוון רחב של תסמינים. לרבים מהתסמינים אין הסבר על סמך בדיקות מעבדה קונבנציונליות.

"עקב הקשיים בגילוי המחלה כבר קרה לא אחת שרופאים שחררו חולים מאשפוז, אבחנו לא נכון את התסמינים או הגדירו אותם כפסיכוסומטיים", צוין בדיווח.

חוקרים שעורכים בדיקות מעמיקות יותר בקרב חולי לונג קוביד מצאו שבגופם נמצאו שיבושים ברורים בכל מערכות הגוף. המחקרים מעריכים שכ-10%-30% ממי שנדבקו בקורונה עשויים לפתח תסמינים ארוכי טווח. לעת עתה, אין אבחנה מדויקת מדוע יש כאלה שהופכים מחולי קוביד-19 רגילים לחולי לונג קוביד ואחרים שכלל לא.

חוקרים בארה"ב מצאו שבזמן ההידבקות הראשונית, הנגיף מתפשט בהרחבה אולם בקרב חולי לונג קוביד, החומר הגנטי הנגיפי עשוי להישאר חודשים ארוכים ברקמות – במעי, בבלוטות הלימפה ובמקומות אחרים.

בכמה מחקרים שטרם הסתיימו נבדקת האפשרות שהמאגרים הנגיפיים הללו מעוררים דלקת ברקמות הסובבות אותם, מה שעלול לגרום לתחושת "ערפול" במוח, לבעיות מעיים ולתסמינים אחרים. בנוסף, נמצאו הוכחות שהקורונה עלולה לעורר תגובה אנטי-אימונית מזיקה ומתמשכת – התגלו במפתיע רמות גבוהות של נוגדנים התוקפים בטעות את הרקמות של החולה חודשים רבים לאחר ההידבקות הראשונית.

ההדבקה הראשונית גורמת לדלקת כרונית, אולי על ידי הפעלה מחדש של נגיפים אחרים שבאופן נורמלי הם במצב רדום, כמו נגיף אפשטיין-בר, שמרבית בני האדם נדבקים בו בצעירותם. נראה שהידבקות בו מנבאת סיכוי שהחולה יפתח לונג קוביד.

אחת התלונות החוזרות ונשנות בקרב סובלים מלונג קוביד היא הקושי לעסוק בפעילות גופנית זמן רב לאחר שנדבקו בקורונה, וכאשר הם מתאמנים – שבים התסמינים. מחקרים ראשוניים מצביעים על האפשרות שה"אשם" הוא בתפקוד לקוי במחזור הדם, מה שמסביר את השיבוש בזרימת החמצן לשרירים ולרקמות אחרות, הגבלת היכולת האירובית והתשישות החמורה. ההערכה: כל זאת בגלל דלקת כרונית הפוגעת בסיבי העצבים המסייעים בבקרה על מחזור הדם – המחלה הקרויה נוירופתיה של סיבי העצב הקטנים.

הסיבים הפגועים, שאפשר לגלותם בביופסיה של העור, מקושרים לדיסאוטונומיה – פגיעה במערכת העצבים האוטונומית, כאשר למעשה מדובר בפגיעה בקצב הלב, בנשימה ובעיכול – גם הן תופעות שכיחות מאוד בקרב חולי לונג קוביד.

בנוסף, חוקרים בדרום אפריקה גילו קרישי דם מיקרוסקופיים הנוצרים עם תחילת המחלה ובדרך כלל מתפרקים באופן טבעי בהמשך. אולם, אצל חולי לונג קוביד הם עלולים להחזיק מעמד לאורך זמן ולחסום כלי דם זעירים המובילים חמצן לרקמות הגוף.

עוד נמצאו בקרב חולי לונג-קוביד ציטוקינים, חומרים המופיעים בזמן דלקת, שעלולים לפגוע במיטוכונדריה האחראית לאנרגיה בתאים. כתוצאה מכך דפנות כלי הדם עלולות לסבול מדלקת המגבילה את קליטת החמצן. רמות חמצן נמוכות תורמות בתורן לתסמין השכיח ביותר של לונג קוביד – תשישות קיצונית, כמו אצל חולי ME/CfS הסובלים ממחסור בחמצן כתוצאה מבעיות במחזור הדם, מה שגורם ללחץ עצום על המטבוליזם וכתוצאה מכך פעולות פשוטות מורגשות כפעילות גופנית נמרצת.

גם קוצר נשימה הוא תסמין שכיח בחולי לונג קוביד, אבל לא קל להתחקות אחריו. בבדיקות ריאה רגילות – צילום חזה, CT ובדיקות תפקודי ריאות – מתקבלות תוצאות תקינות. אבל בסריקות MRI שהותאמו במיוחד לנושא הזה, צוות חוקרים בריטי מצא ראיות ראשוניות לכך שבקרב קבוצה קטנה של חולי לונג קוביד שלא אושפזו בבית חולים נגרם נזק לריאות. הסריקות המפורטות העלו שרוב החולים ספגו חמצן בצורה יעילה פחות מאנשים בריאים, אף על פי שמבנה הריאות שלהם נראה תקין.

מחקר אחר העלה כי לונג קוביד עלולה לצמצם משמעותית את כמות החמצן המגיעה למוח – בדומה לחולים בתסמונת התשישות הכרונית.

ביטוי אחר של לונג קוביד מופיע ם בקרב חולי קורנה שמחלתם היתה קלה: הם עלולים לסבול מפגיעה קוגניטיבית מתמשכת הכוללת ירידה בקשב, בזיכרון וביכולת ל"שלוף" מילים.

לא בכדי מומחים שונים בארה"ב טוענים שכל הבעיות הללו, ובמיוחד הנוירולוגיות, ממחישות את המשבר החמור בבריאות הציבור כתוצאה מהמגיפה. כן הצביעו על כך שכיום לא ידוע מהו שיעור חדירת הנגיף ישירות למוח ולהופעת הדלקת המשמעותית בו.

נושאים קשורים:  תסמינים,  לונג קוביד,  חדשות,  מחקרים,  19-COVID
תגובות
25.02.2022, 13:36

האם יש רפרנס מדעי?
האם יש לחיסון אפקט מונע לזה?
או שוב הלחצה בלי מטרה?

26.02.2022, 10:37

אשמח לדעת איך נמדדים האחוזים בערפל הסמיך ובחול העזרה לעינינו

26.02.2022, 10:38

בחול הנזרה לעינינו

אנונימי/ת
27.02.2022, 12:25

הגיע הזמן שאבחנות פסיכוסומטיות יעלמו מהעולם.