שב"ס סירב לאסירה לעבור ניתוח לשינוי מין. ביהמ"ש חשב אחרת

בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד אישר בסוף השבוע (ה') את בקשתה של אסירה טרנסג'נדרית לעבור הליך לשינוי מגדרי, זאת במהלך השנים שבהן היא מרצה את עונשה בגין הריגה, שנפסק לפני כעשר שנים. רק במהלך ריצוי העונש, של 23 שנים, התחוור לה במהלך טיפול פסיכולוגי שהיא מעוניינת לשנות את מינה.

בשנת 2018 עתרה האישה לבית משפט ושירות בתי הסוהר חויב להפנות אותה לוועדה להתאמה מגדרית. האישה אובחנה בדיספוריה מגדרית, והוועדה קבעה כי היא זכאית לטיפול הורמונלי ולניתוח לשינוי מין. בעקבות ההליך ההורמונלי, פלג גופה העליון הפך לנשי (ללא התערבות כירורגית). היא סיגלה התנהגות וזהות נשית, וביולי 2019 הועברה לכלא נווה תרצה בהפרדה חלקית.

לאחר ששב"ס לא אפשר לה לעבור את השלב השני של ניתוח לשינוי מין, עתרה האישה בשנית. השבוע התקבלה עתירתה והשב"ס יאפשר לה לעבור תהליך של התאמה מגדרית, לרבות ניתוח לשינוי מין. בנוסף, יתאפשר לאסירה לצאת לטיפול שימור פריון. כך על פי דיווח של עו"ד דפנה לביא בפוסטה.

"התאמה מגדרית היא נושא חדש יחסית בעולם הכליאה בארץ ובעולם, המעורר שאלות מורכבות, הן באשר להליכי ההתאמה המגדרית בתקופת הכליאה והן באשר לתנאי הכליאה, שכן בתי הכלא מתנהלים על בסיס הפרדה מגדרית נוקשה", כתב השופט דרור ארד-אילון בפסק הדין והורה לשב"ס לאשר לאישה טיפולים רפואיים דרושים במסגרת תהליך התאמה מגדרית.

תקופת המאסר של האישה, בת כ-40 ללא ילדים, אמורה להסתיים ב-2031. מדובר באסירה חיובית, המשולבת בתעסוקה ושוהה באגף נקי מסם בכלא נווה תרצה. העותרת עברה את העבירה ונקלטה במשמורת טרם יציאתה מהארון, ועל כן הושמה בכלא המיועד גברים. במהלך מאסרה, בתהליך פסיכולוגי שעברה, הגיעה למסקנה שהיא טרנסג'נדרית, החלה לזהות את עצמה כאישה, ולאחר זמן ביקשה לשנות את מינה.

העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רעות כהן ואן סוצ'יו בעקבות החלטה מנהלית שנדונה בפני ראש אגף האסיר, לפיה לא ניתן אישור להוציא אותה לתורים שנקבעו עבורה במרכז הרפואי שיבא לניתוח תחתון, לניתוח עליון ולבדיקות המקדימות על פי הנחיות הוועדה להתאמה מגדרית. שב"ס בחר שלא לאפשר לה להמשיך בטיפולים בנימוק שסירובה להיפגש עם פסיכולוגית מעיד כי אינה בטוחה בהחלטתה.

האסירה טענה כי החלטת השב"ס מנוגדת לדין ויש לבטלה, שכן מדובר בטיפולים רפואיים "הכרחיים וחיוניים לתפקודה ולשמירה על בריאותה". היא הציגה מחקרים בדבר התרומה של ההליכים הרפואיים למצבה הנפשי וכן הפנתה לעמדת משרד הבריאות בעניין ולעובדת היות הניתוח לשינוי מין, לרבות ניתוח לנישוי פנים בסל הבריאות.

כאמור, השופט ארד-אילון פסק כי יש להורות על קיום הניתוחים במועדים שנקבעו וזאת לאור עמדת הגורם הרפואי המוסמך, הוועדה להתאמה מגדרית, שהניתוחים דרושים לשמירה על בריאותה של העותרת וכן מהסיבה כי עניין הסכמת האסירה צריך להיקבע על ידי הוועדה ולא על ידי השב"ס: "האחריות לאבחונה של מועמדת לניתוח התאמה מגדרית ולבחינת הסכמתה ורצונה, מסורים במפורש בחוזר מינהל הרפואה 16/2014 לשיקול דעתה של הוועדה להתאמה מגדרית", נכתב בפסק הדין.