בארה"ב מדווחים על זנים חדשים של נגיף הקורונה

כמחצית ממקרי הקורונה בארה"ב מורכבים כעת משני וריאנטים קרובים מאוד, EG.5 (הידוע גם כאריס) ו-HV.1. המומחים סבורים ששני הזנים הללו של נגיף הקורונה אינם מהווים איום משמעותי. על כך דיווח הניו יורק טיימס לאחרונה.

EG.5 הפך לוריאנט הדומיננטי ברחבי ארה"ב באוגוסט. אז סווג על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"ווריאנט למעקב", כלומר ככזה שיש לו שינויים גנטיים ושכיחותו גבוהה. בספטמבר ובאוקטובר התייצבה השכיחות של הוריאנט על 20%-25% מהמקרים.

בסוף הקיץ התווסף בארה"ב הזן HV.1 ולקראת סוף חודש אוקטובר הוא נעשה הדומיננטי - המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארה"ב מציין כי הוא אחראי לרבע ממקרי הקורונה במדינה.

מומחים לזיהומים עוקבים גם אחר שני וריאנטים נוספים, BA.2.86 ו-JN.1, המהווים רק חלק זעיר מהמקרים אך לדבריהם נושאים מספר מדאיג של מוטציות. BA.2.86, שכונה פירולה, ומדאיג את החוקרים בגלל מספר המוטציות שהוא נושא בחלבון הספייק, שהנגיף משתמש בו כדי להדביק תאים ושאותו מערכת החיסון מזהה.

על פי ג'סי בלום, פרופסור לאבולוציית נגיפים במרכז הסרטן פרד האצ'ינסון, המוטציות ב-BA.2.86 מייצגות "קפיצה אבולוציונית דומה בגודלה" לשינויים בווריאנט אומיקרון המקורי, לעומת הנגיף המקורי.

נתונים מוקדמים הראו שהחיסונים החדשים עלולים שלא להיות יעילים נגד BA.2.86. אולם, מאז עלו ראיות שרמות הנוגדנים המיוצרות כתגובה ל-BA.2.86 דומות לאלו המתפתחות כנגד EG.5, מה שמרמז שהחיסונים יוכלו לספק הגנה נגד הנגיף. מחקר נוסף מצא ש-BA.2.86 עלול שלא להיות כל כך מידבק כווריאנטים אחרים של הנגיף.

הזן JN.1 צמח לאחרונה מ-BA.2.86. על פי נתונים שפורסמו בטוויטר ב-18 באוקטובר על ידי מדענים מסין, ל-JN.1 יש מוטציה נוספת המקנה לו יכולות לחמוק מהחיסון, אך נראה שהוא אינו נקשר כל כך לתאים אנושיים‏.

הוריאנט EG.5, שכונה אריס (Eris) והתגלה גם בישראל, זוהה בסין בפברואר 2023 והתגלה לראשונה בארה"ב באפריל. מדובר ב"צאצא" של הוריאנט אומיקרון XBB.1.9.2 ויש לו מוטציה בולטת אחת שמאפשרת לו לחמוק מנוגדנים שפיתח הגוף כתגובה לווריאנטים וחיסונים קודמים. אולם, אין לו יכולות חדשות מבחינת הידבקות, תסמינים או סיכוי למחלה קשה.

בדיקות אבחון וטיפולים כמו פקסלוביד ממשיכים להיות יעילים נגד EG.5, ויותר מכך, נראה שהחיסונים החדשים, המכוונים לווריאנט XBB, מייצרים מספיק נוגדנים שפועלים גם נגד EG.5.

הזן HV.1 הוא המשך של EG.5 ודומה לו. אין עדיין נתונים על יעילות החיסונים החדשים נגדו אך ד"ר דן ברוך, ראש המרכז למחקר נגיפים וחיסונים במרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון, אמר שהוא לא צופה שיהיה שוני מהותי ביעילות החיסונים כנגד EG.5.

נוכח הדמיון בין הווריאנטים, לא ברור איך HV.1 אחראי ליותר מקרים מהווריאנט EG.5, אך אחת המוטציות המעטות הנוספות שיש ב-HV.1 כנראה גרמה לו להיות יותר מידבק. לדברי ד"ר ברוך, "אם וריאנט חדש שולט, סימן שיש לו יתרון של עלייה בכושר ההדבקה או יכולת מוגברת לחמוק מחיסון".

יותר מהסיכון שמהווה כל וריאנט בודד, קצב ההתפתחות המהיר של הנגיף הוא שמדאיג במיוחד את טרוור בדפורד, פרופסור בחטיבת החיסונים והמחלות המידבקות במרכז פרד האצ'ינסון לסרטן. "אף וריאנט בודד לא היה בעל השפעה כל כך גדולה", אמר, "אבל להצטברות כללית של המוטציות האלו יש השפעה משמעותית".