מסמך חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מציג נתונים מעודכנים על מספר הנדבקים המאומתים בקדחת מערב הנילוס בישראל ומציג את הגורמים להתפשטות המחלה, בהם שינויי האקלים וגלי החום הקיצוניים, המורגשים היטב בימים האחרונים.
עוד בעניין דומה
יותר ממחצית מקרי התחלואה בקדחת מערב הנילוס השנה אירעו בחודש יולי. נתוני התחלואה של משרד הבריאות מ-18 ביולי מצביעים על 543 חולים מאומתים, 36 מהם נפטרו. עד סוף חודש יוני עמד מספר הנדבקים על 230, לעומת מספר מירבי של 19 מקרים בשנת 2010, שהיתה שנת שיא ובה נרשם השיעור הגבוה ביותר של מקרים.
ברמה האזורית, מודלים גלובליים מצביעים על ירידה במספר המקרים באזורנו. לשם השוואה, עד 3 ביולי השנה דווח על שישה מקרים בספרד ושישה מקרים באיטליה. יוון דיווחה ב-5 ביולי על מקרה אחד מתחילת השנה, ובארה"ב דווח על תשעה מקרים עד 25 ביוני.
חודש יוני השנה היה החם ביותר מכל חודשי יוני מאז תחילת המדידות בארץ ונרשמו בו יותר מ-3 מעלות צלזיוס מעל הממוצע הרב-שנתי בשנים 1991-2020. בהינתן הגורמים התורמים להתפשטות המחלה, החוקרים מעריכים כי קיים קשר בין השיעור החריג של נדבקים מאומתים לגל החום הקיצוני שפקד את אזורנו בחודש יוני האחרון.
מספר המקרים המאומתים של קדחת מערב הנילוס בישראל ל-100 אלף נפש, 2000–2024
הנתונים לשנת 2024 מעודכנים ל-18 ביולי. קיימת סבירות גבוהה שמספר המקרים ל-100 אלף בשנת 2024 כולה יהיה גבוה יותר משנת 2000. מקור: מאיה שדה, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות
התפשטותה של קדחת מערב הנילוס מושפעת מגורמים אקלימיים ואקולוגיים. היתושות המפיצות את הנגיף מתרבות באקלים חם ובסביבת מקווי מים עומדים, כאשר הטמפרטורה האופטימלית להתרבותן היא 23-26 מעלות צלזיוס. ההדבקה בנגיף יכולה להתרחש בטווח טמפרטורות רחב, אך קצב ההדבקה המרבי מתרחש בטמפרטורות הגבוהות מ-30 מעלות.
מודלים גלובליים הצביעו על עלייה ממוצעת של 4.4% במספר הנדבקים בנגיף בשנים האחרונות, אם כי באזור מזרח אגן הים התיכון נצפתה מגמת ירידה. למרות זאת, בישראל השנה נרשמה עלייה משמעותית במספר מקרי ההדבקה, עם 543 חולים שנדבקו עד אמצע יולי, מחציתם מתחילת החודש בלבד.
השיעור החריג של מקרים בשנת 2024 (2.32 מקרים ל-100 אלף נפש עד סוף יוני) מהווה סטייה משמעותית מהממוצע הרב-שנתי. בשנת 2010 עד סוף יוני היו 19 חולים, 0.25 ל-100,000 נפש. אם מסתכלים על נתונים לכל השנה, בשנת 2000 היתה התפרצות והשיעור היה 6.6 ל-100,000 נפש ואילו השנה מדובר בכ-5.5 מקרי הדבקות לכל 100,000 נפש והשנה עוד לא הסתיימה.
החוקרים מציינים כי ייתכן שקיים קשר בין העלייה בתחלואה לבין העובדה שיוני 2024 היה החודש החם ביותר מאז תחילת המדידות בישראל. ביחס לסתירה בין המודלים הגלובליים המצביעים על ירידה בקצב ההפצה באזור ישראל לבין נתוני התחלואה בפועל, הם אומרים כי היא עשויה להיות מוסברת בכך שהמודלים מתחשבים רק בטמפרטורה ולא בשינויים במשקעים ובתדירות אירועי בצורת. החורף הגשום של 2024, שהותיר מקווי מים עומדים, יצר תנאים אופטימליים להתרבות יתושים.
מאיה שדה, ראש היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב, אמרה כי "חשוב להבין שלהתגברות התופעות הקשורות לשינוי האקלים, ובעיקר עומס חום קיצוני, יש השפעה ישירה על בריאות האוכלוסיה, ויעידו על כך הנתונים המדאיגים של משרד הבריאות על מספר החולים שנדבקו השנה בקדחת מערב הנילוס.
"כדי להציל חיים חשוב שיינקטו צעדים למניעת הידבקות הן מצד הרשויות והן מצד הציבור, כגון ייבוש מקורות מים עומדים ומניעת הצטברות מים במכלים ובעציצים סביב הבית, התקנת רשתות לחלונות, לבישת בגדים ארוכים ושימוש במוצרים דוחי יתושים. לצד זאת, כמובן, חשוב להגביר את המאמצים להפחתת פליטות של גזי חממה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
