קריאת השכמה למערכות הבריאות: החצבת חזרה

מחלת החצבת ממשיכה להתפשט בארה"ב ובאירופה. בארה"ב מדווחות התפרצויות חמורות בטקסס ובניו מקסיקו לצד מדינות במזרח ובמערב המדינה. נכון לתחילת 2025, דווח על יותר מ-350  מקרי חצבת במספר מדינות בארה"ב, שהובילו לשני מקרי מוות מאושרים, כולל ילד לא מחוסן – המוות הראשון מחצבת בארה"ב בעשור האחרון.

גם אירופה חווה את המספר הגבוה ביותר של מקרי חצבת מאז 1997. על פי דו"ח חדש של ארגון הבריאות העולמי (WHO), בשנת 2024 נרשמו 127,350 מקרים, כמעט פי שניים ממספר המקרים בשנת 2023. "החצבת חזרה, וזוהי קריאת השכמה", אמר ד"ר הנס הנרי פ. קלוגה, מנהל אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי. "ללא שיעורי חיסון גבוהים, אין ביטחון בריאותי. בשנה שעברה נרשמו 38 מקרי מוות מחצבת".

הערכה היא שחיסון החצבת מנע 94 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בין השנים 1974 ל-2024. כיום, אשפוזים ומקרי מוות הם בעיקר בקרב אנשים לא מחוסנים, כאשר שיעורי תמותה במדינות מפותחות נעים בין 1 ל-1,000 לבין אחד ל-5,000 ממקרי החצבת. כל אדם הנדבק בחצבת יפיץ, בממוצע, את הנגיף ל-12 עד 18 אנשים אחרים. לשם השוואה, אדם עם וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה מפיץ את הנגיף לכשמונה אנשים אחרים.

בשנת 2022 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את החצבת כ"איום מיידי בכל אזור בעולם". השפעת הקורונה הקשתה על הנגישות לשירותי בריאות, מה שהפחית את היכולת לספק כראוי שירותי בריאות רגילים, ביניהם חיסונים.

הנתונים החדשים והמדאיגים מארגון הבריאות העולמי באירופה הם תוצאה בלתי נמנעת של שיעורי חיסון נמוכים יותר. חצבת היא כמעט לחלוטין מחלה שניתן למנוע באמצעות חיסון, כאשר שתי מנות מספקות הגנה של יותר מ-99% מפני הדבקה. לחיסון יש רקורד בטיחותי מצוין, כאשר נזק חמור הוא נדיר ביותר. שיעור האוכלוסיה שצריך להיות מחוסן כדי לשמור על הדבקה מקומית נמוכה ולמנוע התפרצויות (חסינות עדר) הוא כ-95%.

בכתבה על מקרי החצבת באתר הבינלאומי The Conversation מפורטים שיעורי החיסונים של האוכלוסיה באירופה: באזורים מסוימים פחות מ-80% מהילדים חוסנו בשנת 2023 ושיעורי החיסונים נמוכים מ-50% בחמש השנים האחרונות או יותר. ברומניה היה המספר הגבוה ביותר של מקרי חצבת באירופה בשנת 2024 – כ-30,692 מקרים מוערכים.

יותר ממחצית מהמקרים החדשים בארה"ב הם בקרב ילדים מתחת לגיל 17. בכל המדינות שבהן יש התפרצות חצבת, מדובר באנשים לא מחוסנים. החצבת הוכרזה רשמית כמחלה שהודברה בארה"ב בשנת 2000, אך המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) הודיע כי ההתפרצות  ממשיכה להתרחב במהירות.

במקביל, רוברט פ. קנדי ג'וניור, השר הממונה על הבריאות בארה"ב, טען בראיון ברשת פוקס ניוז כי, בין היתר, חיסון החצבת (MMR) "גורם למוות בכל שנה. הוא גורם לכל המחלות שהחצבת עצמה גורמת, דלקת המוח ועיוורון וכו'". האגודה האמריקאית למחלות זיהומיות ציינה בתגובה כי "לא היו מקרי מוות הקשורים לחיסון החצבת, חזרת ואדמת באנשים בריאים". זאת, לעומת שני מקרי מוות מחצבת באנשים לא מחוסנים בארה"ב, מקרי המוות הראשונים כאלה מאז 2003.

המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, אחד המממנים הגדולים ביותר של מחקרי בריאות בעולם, הודיע ב-10 במרץ 2025 כי הוא מבטל מחקרים שמטרתם להבין ולטפל בספקות לגבי חיסונים.

33 מקרים בשנה החולפת בישראל

דו"ח שנתי מסכם של מערך מודיעין בריאות לשנת 2024 מצביע על כך שבישראל נרשמו 33 מקרים מאומתים, רובם מיובאים ממדינות חבר העמים לשעבר (רוסיה, גאורגיה, קזחסטן, אוזבקיסטאן ועוד). מבין המקרים ה"מיובאים", ברוב המקרים מדובר על ישראלים שחזרו משהייה של לפחות שלושה שבועות בחו"ל. 21 מתוך 33 המקרים התרחשו במחוזות חיפה והצפון. בחודש אוקטובר אובחנו במחוז חיפה שלושה מקרים ללא מקור הדבקה מזוהה, באופן שרמז על תחלואה סמויה נוספת באזור.

מקור: משרד הבריאות

על פי הדו"ח, הרמה החיסונית בישראל טובה – מנה ראשונה, עד גיל שש – כ-87%; שתי מנות, בגילי 6-18 – כ-91%, אך ישנם אזורים עם רמה חיסונית נמוכה יותר, דוגמת ירושלים, כ-79% ו-88% בהתאמה.

בעקבות התפרצות מגיפת החצבת בעולם והחשש מהתפשטות רחבה בישראל מזהיר פרופ' יחיאל שלזינגר, דיקן הפקולטה למדעי החיים והבריאות במרכז האקדמי לב, ומנהל בית החולים לילדים ע"ש וילף במרכז הרפואי שערי צדק, כי שיעור ההתחסנות הנמוך בישראל עלול להביא להתפרצות קשה, כפי שקורה כבר בארה"ב ובאירופה, התפרצות שתגרור עומס קיצוני על מערכת הבריאות וסכנה גדולה לבריאות הציבור. "כל מה שצריך כדי להתחיל התפרצות זה חולה אחד שיגיע לכאן", הוא אומר ומדגיש: "הדרך היחידה לעצור את ההתפרצות בישראל היא חיסונים".

לדבריו, חלה ירידה משמעותית ברמת ההתחסנות בקרב האוכלוסיה, אשר מובילה לעלייה במספר הילדים המאושפזים עם תחלואה שניתן היה למנוע. "יום יום אני רואה בבית החולים ילדים שחולים במחלות שחשבנו שכבר נעלמו כגון פוליו", הוא מספר ומתריע כי חצבת, בניגוד לאדמת וחזרת, היא מחלה קשה שעלולה להביא לאשפוזים, סיבוכים קשים ואפילו מקרי מוות.

ד״ר מרינה צדקין תמיר, פרמקולוגית קלינית, מומחית לזיהומים ומרצה לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן, מסבירה כי על אף אחוזי ההתחסנות הגבוהים בישראל, יש לזכור כי מדובר במחלה מידבקת מאוד אשר מתפשטת במהירות. "בישראל ישנם אזורים עם צפיפות אוכלוסין גבוהה ואחוזי התחסנות נמוכים, והם עלולים להוות מקור להתפרצות מסוכנת", היא אומרת ומוסיפה: "לזה נוסיף את הצפיפות בכיתות הילדים בישראל ואת הסכנה הגדולה של הדבקה בחצבת עבור ילדים בפגיות או במחלקות אונקולוגיות".