נוכחות מיקרופלסטיק מאיצה עמידות לאנטיביוטיקה

מחקר חדש מצא כי מיקרופלסטיק בסביבה מקדם באופן פעיל התפתחות של עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים, גם ללא נוכחות של אנטיביוטיקה. המחקר פורסם בשבוע שעבר בכתב העת Applied and Environmental Microbiology ומרחיב את ההבנה הקודמת לפיה מיקרופלסטיק משמש כפלטפורמה פסיבית שעליה חיידקים מפתחים עמידות.

צוות חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ערך ניסוי שבו חשפו חיידקי אי-קולי לסוגים שונים של מיקרופלסטיק, כולל פוליאתילן, פוליסטירן ופוליפרופילן, בשילוב עם מינונים נמוכים של ארבעה סוגי אנטיביוטיקה נפוצים - אמפיצילין, ציפרופלוקסצין, דוקסיציקלין וסטרפטומיצין.

לאחר עשרה ימים, החיידקים שנחשפו למיקרופלסטיק הפגינו עמידות מוגברת לכל סוגי האנטיביוטיקה בהשוואה לחיידקים שגדלו ללא מיקרופלסטיק. בניסויים שבהם שולבו אנטיביוטיקה ומיקרופלסטיק, רמת העמידות היתה גבוהה פי חמישה לפחות מזו שנמדדה בחיידקים שנחשפו לאנטיביוטיקה בלבד.

המחקר הראה כי חיידקים שנחשפו לפוליסטירן פיתחו עמידות גבוהה יותר מאשר אלה שנחשפו לפוליאתילן ולפוליפרופילן. מעניין לציין שכאשר הופסקה החשיפה לאנטיביוטיקה והחיידקים גודלו בתמיסה נקייה למשך חמישה ימים, הם שמרו על העמידות שפיתחו וחלקם אף הגבירו אותה.

בבדיקות נוספות התגלה כי חיידקים שגדלו עם מיקרופלסטיק יצרו יותר ביופילם (שכבת חיידקים דביקה) בהשוואה לאלה שגדלו ללא מיקרופלסטיק.

"הממצאים שלנו מראים שמיקרופלסטיק לא רק נושא חיידקים עמידים, אלא מקדם באופן פעיל את התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה, גם כשאין אנטיביוטיקה בסביבה", הסבירה מובילת המחקר בהודעה של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה.

החוקרים גילו שהחיידקים שנחשפו למיקרופלסטיק המשיכו ליצור ביופילמים חזקים גם אחרי שהמיקרופלסטיק הוסר, תופעה שקשורה לשינויים ביכולת התנועה שלהם. המשמעות היא שמיקרופלסטיק "מעודד" התפתחות של חיידקים שמייצרים ביופילם טוב יותר, מה שמוביל לעמידות מוגברת.

ממצאים אלה מעוררים דאגה לנוכח העובדה שהשימוש העולמי בפלסטיק גדל פי 20 מאז 1964, וחלקיקי מיקרופלסטיק נמצאים כיום בכל מערכת אקולוגית בעולם. החוקרים מדגישים כי הבנת הקשר בין מיקרופלסטיק, חיידקים ואנטיביוטיקה חשובה במיוחד במדינות מתפתחות, שם שיעורי הזיהומים גבוהים, טיפול השפכים לקוי ויש כמות גדולה של פסולת פלסטיק.