בתי החולים שמיר (אסף הרופא) ורמב"ם מובילים בשיעורים הגבוהים ביותר של זיהומים מחיידקי התראה בבתי החולים הגדולים ומנגד, בבתי החולים סורוקה בבאר שבע ואיכילוב בתל אביב נרשמו הנתונים הטובים ביותר בקטגוריית בתי החולים הגדולים. כך עולה מהדו"ח השנתי של היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות לשנת 2024. בבית החולים השרון בפתח תקווה נרשם מספר הגבוה ביותר של הדבקה בחיידקי התראה, 221 מקרים לכל 100,000 ימי אשפוז.
עוד בעניין דומה
חיידקי התראה, קבוצת חיידקים המוגדרים כבעלי חשיבות אפידמיולוגית מיוחדת, נמצאים תחת מעקב של המערכת כיוון שהתפרצותם עלולה לגרום לתחלואה משמעותית ולעתים אף לתמותה.
הדו"ח מציג פערים בין מוסדות רפואיים שונים ומגמה של עלייה מתונה בזיהומים מחיידקים עמידים לתרופות. הוא מתמקד בחיידקים CPE ו-VRE, שנרכשים לרוב במהלך האשפוז ומהווים מדד מרכזי לרמה של מניעת הזיהומים בבתי החולים.
הנתונים משקפים כי בשנת 2024 לא חל שינוי משמעותי במספר המקרים הנרכשים של חיידקי התראה ברמה הארצית לעומת השנים הקודמות, אך נרשמה עלייה מדאיגה בהיארעות חיידקים עמידים לרוב התרופות היעילות, ובעיקר בחיידקי CPE.
בקרב מרכזי העל, כאמור בית החולים שמיר מוביל את הרשימה עם 192.6 מקרים לכל 100,000 ימי אשפוז וברמב"ם נרשמו 167 מקרים לכל 100,000 ימי אשפוז. בתחתית הרשימה נמצא סורוקה בבאר שבע עם 84.7 מקרים לכל 100,000 ימי אשפוז. נציין כי בית החולים שיבא תל השומר אינו מעביר את נתוניו במסגרת הדיווח הארצי.
בראש רשימת בתי החולים הבינוניים שבהם אירעו מספר המקרים הגבוה ביותר לכל 100,000 ימי אשפוז נמצאים המרכזים הרפואיים הלל יפה בחדרה (עם 142.3 מקרים), המרכז הרפואי לגליל, בנהריה (121), וולפסון בחולון (עם 103 מקרים). בתחתית רשימה זו נמצאים בתי החולים העמק בעפולה (80.4 מקרים לכל 100,000 ימי אשפוז) וכרמל בחיפה (59 מקרים בלבד).
בראש רשימת הימצאות חיידקי התראה בבתי החולים הקטנים ב-100,000 ימי אשפוז נמצא כאמור המרכז הרפואי השרון בפתח תקוה (221.1 מקרים) וקצת מתחתיו המרכז הרפואי לניאדו בנתניה (188.6 מקרים). בתחתית רשימה זו נמצאים יוספטל באילת (38.2 מקרים) וזיו בצפת (32.5). בית החולים סנט וינסט בנצרת חותם את הרשימה עם 4.8 מקרים בלבד.
מקרי זיהום בדם - בקטרמיה
בהתייחסות למקרי הזיהום בדם (בקטרמיה), בשנה החולפת תועדו קרוב ל-4,000 מקרים כאלה במחלקות הפנימיות, כשיותר משליש מהם התפתחו במהלך השהייה בבית החולים עצמו. חיידקים עמידים היו אחראים ליותר מ-1,300 מקרים מתוכם, עם שיעורי תמותה המוערכים בכ-40%.
על פי הדו"ח גם פה נמצא בראש הרשימה המרכז הרפואי שמיר (כ-52.5 מקרים ל-100,000 ימי אשפוז) ואחריו המרכז הרפואי השרון (כ-50.9 מקרים ל-100,000 ימי אשפוז). באסותא אשדוד נמצא שיעור נמוך של 14.3 מקרים בלבד ל-100,000 ימי אשפוז.
אשר למגמות הכלליות, הדו"ח מצביע על ירידה מעודדת בשכיחות חלק מהחיידקים העמידים, כמו אצינטובקטר, שנמצא במוקד מאמצי המניעה ורושם ירידה של כמעט 50% מאז 2011, הן בזיהומים כלליים והן בזיהומי דם. לעומת זאת, יש עלייה מדאיגה בזיהומי CPE לאחר שנים של ירידה, ככל הנראה בשל שינויים אפידמיולוגיים, הופעת זנים חדשים ומנגנוני עמידות מתפתחים, לצד היחלשות במאמצי המניעה בבתי החולים.
הדו"ח מדגיש את הצורך בהמשך השקעה במניעת זיהומים, הקפדה על היגיינת ידיים, חיטוי, בידוד חולים נשאים, ניטור שוטף והדרכות לצוותים. לצד בתי חולים שמצליחים להתמיד בשיפור ישנם בתי חולים שבהם נדרשת התערבות משמעותית לשיפור מניעת ההדבקות – בעיקר במחלקות הפנימיות ובקרב אוכלוסיות בסיכון.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
