קורונה בישראל

דו"ח חדש על מערכת הבריאות: זמני המתנה לא מידתיים בחדרי המיון

דו"ח מרכז טאוב חושף: מערכת האשפוז הכללי פעלה במלוא הקיבולת במהלך ימי הקורונה עם יכולת מוגבלת להתמודד עם מצב החירום | עקב אכילס במאבק: תמותה הקשורה במחלות רקע | סל הרפואה בישראל יקר בעשרות אחוזים מזה של ה-OECD

צוות רפואי במחלקת קורונה. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

הדו"ח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שפורסם, הבוקר (ד') מציג בין השאר נתונים עדכניים על מצב מערכת הבריאות גם על רקע המאבק בנגיף הקורונה.

"מערכת האשפוז נמצאת בחוד החנית של המאבק והגיעה אליו עם מחסור בתקציבים, תשתיות וכוח אדם", נאמר בדו"ח. "מספר מיטות האשפוז הכללי עומד על 2.2 ל-1,000 נפש בעוד שבמדינות ה-OECD הוא עומד על ממוצע של 3.6 ויש מדינות דומות בגודל האוכלוסיה לישראל שהוא גם בשיעור של 4.1 ל-1,000. גם לאחר התאמה למבנה הגילים הצעיר של אוכלוסיית ישראל, השיעור הוא 2.5 ל-1,000 נפש. שיעור תפוסת המיטות באשפוז כללי בישראל עומד על 94% בעוד שב-OECD הוא 75%".

ערב המגיפה, מערכת האשפוז הכללי בישראל פעלה במלוא הקיבולת שלה עם יכולת מוגבלת להתמודד עם מצב החירום, מדגיש הדו"ח. "יש חוסר יכולת לשחרר חולים מוקדם יותר מבלי לסכן אותם וגם שלא לאפשר החלמה מלאה. על פי התרחיש האופטימי ביותר, תצטרך מערכת הבריאות לטפל במספר הולך וגדל של חולי קורונה (בגל שני). לשמחתנו", מציינים מחברי הדו"ח, "התחזיות הקודרות המקוריות שצפו 40 אלף שיזדקקו לאשפוז בעוד סך מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על 16 אלף – כבר אינן רלוונטיות".

הדו"ח גם מציין שנוכח מצבה הפגיע של מערכת הבריאות, מדיניות הריחוק החברתי – שהביאה להשטחת העקומה ולהפניית מקרים לא חמורים למתקנים חלופיים, כמו מלונות שהוסבו זמנית לאירוח חולי קורונה וכך אפשרו שחרור מיטות לטיפול נמרץ ולמניעת עומסים על בתי החולים – היתה מהלך מוצדק.

זמני המתנה ארוכים במיון ומחסור של מיטות אשפוז בפנימיות

עוד מצביע הדו"ח על כך ש"זמני ההמתנה בחדרי המיון הולכים ומתארכים בצורה לא מידתית. מצב זה יוצר צוואר בקבוק המעורר תסכול בקרב הציבור". על פי נתוני הדו"ח, מספר הביקורים במיון בשנה גבוה בישראל – 35.9 ל-100 אלף נפש, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD הוא 31 ובמדינות בגודל דומה לישראל הוא 17.7. בין 2008 ל-2018, נאמר בדו"ח, עלה שיעור הביקורים ב-15%. כמו כן עלה שיעור הממתינים במיון במשך חמש שעות לפחות ל-64% מהם. ההמתנה במשך חמש שעות לפחות של אלה שהופנו למחלקות, בעיקר פנימיות, עלתה בתקופה הזאת ב-152%.

"מצב זה", כותבים מחברי הדו"ח, "מצביע על עלייה בחומרת המקרים וירידה ביכולת המחלקות לקלוט אותם. סבב המיטות לאשפוז כללי גבוה בישראל במיוחד והוא מקשה על העברת חולים מהמיון למחלקות וזאת נוכח מחסור במיטות בפנימיות וגם בשל מצבם החמור יחסית של מאושפזים נוכח זמני אשפוז קצרים".

לפי הדו"ח, עלות יום אשפוז לאחר התערבות ממשלתית: בפנימית הוא 2,279 שקל כאשר הסובסידיה לקופות היא בסך 1,595 שקל. לעומת זאת, עלות יום אשפוז ביתי עומדת על 1,250 שקל בלבד, עלות יום אשפוז המשכי (לחולה מונשם) 1,808 ועלות יום אשפוז המשכי לסיעודי מורכב 801 שקל.

עקב אכילס במאבק בקורונה: תמותה הקשורה במחלות רקע

מחברי הדו"ח ציינו כי מלבד מבנה הגילים הצעיר בישראל יש גורמים נוספים שמשפיעים לטובה על המחיר שמשלמת ישראל בחיי אדם ומשאבים כלכליים במאבק בקורונה. בישראל שיעור נמוך של תמותה (מתוקנן לגיל) מגורמי המוות העיקריים סרטן, מחלות לב וכלי דם שמגדילים סיכון למוות במגיפה הנוכחית. לצד זה, בעשור האחרון ירד שיעור תמותת תינוקות בישראל מ-3.66 ל-2.85 ל-1,000 לידות וזה גם מסביר תוחלת חיים גבוהה שעומדת ב-2020 על 83 שנה.

עם זאת עקב האכילס במאבק בקורונה, לפי הדו"ח, היה התמותה הקשורה בסוכרת, אלח דם ומחלות כליה (כמחלות רקע). הדו"ח ציין שמצבה של ישראל טוב יותר מזה של ארה"ב ומדינות האיחוד בהקשר למחלות הרקע לב וכלי דם, שבץ, אלצהיימר ודמנציה.

הדו"ח מזהיר כי לשיעורי הדיכאון באוכלוסיה עלולים להיות תוצאות קשות אם המשך ההתמודדות בנגיף הקורונה יחייב תקופות ארוכות של ריחוק חברתי. לכך יהיו השלכות על שוק העבודה, על מצב כלכלי ואובדן הכנסות, שיביאו להגדלה בשיעור העוני, מה שגם עלול להביא לעלייה במקרי התאבדות.

עוד הצביע הדו"ח על כך שסל הרפואה בישראל יקר יותר ב-10% מזה שבארה"ב וב-53% יקר מזה של מדינות ה-OECD וב-26% בהשוואה למדינות הדומות לנו בגודל אוכלוסיה.

שיעורי הדבקה גבוהים ביישובים החרדיים

כמו כן ציין הדו"ח כי שיעורי ההדבקה בקורונה ביישובים החרדיים הם פי 4.5 מגודלם היחסי, בעוד היישובים הערביים הם בתחתית שיעורי ההדבקה, נמוכים מחלקם באוכלוסיה.

שיעורי ההדבקה בקורונה ביישובים החרדיים הוא פי 4.5 מגודלם היחסי". צילום: אוליבר פיטוסי/ פלאש 90

במגזר היהודי שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר היו ביישובים החרדיים בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, קריית יערים, כפר חב"ד, כוכב יעקב ורכסים. במקום השני ברמת התחלואה נמצאו יישובים מעורבים אך כאלה שבהם שיעור גבוה של חרדים – ירושלים, בית שמש, צפת ומקומות אחרים.

שיעורי ההדבקה והתחלואה בקרב האוכלוסיה החרדית היו גבוהים בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיה: 22% מההדבקות המאומתות ביישובים שבהם 5,000 תושבים ומעלה היו ביישובים חרדיים, שבהם 5% מכלל האוכלוסיה. כלומר, יותר מפי ארבעה מגודלם היחסי. 26% נוספים מההדבקות היו בשלוש הערים שבהן אוכלוסיות חרדיות גדולות, כאמור: ירושלים, בית שמש וצפת – כמעט כפול מחלקן של ערים אלה באוכלוסיה הכללית שעומד על 14%.

23% מהעלייה בשיעור ההדבקה הארצי במהלך המגיפה, בין 31 במארס ועד 12 במאי, היו בקרב חרדים המתגוררים ביישובים החרדיים, 32% מהעלייה מיוחסת לתושבי ערים עם שיעור חרדים גבוה. יישובים יהודים אחרים תרמו 34% מהעלייה, למרות שמייצגים 60% מהאוכלוסיה.

היישובים הערביים תרמו פחות מ-8% מהעלייה בשיעור הארצי של מקרי ההדבקה המאומתים, היישובים הבדואיים תרמו כ-1%. שיעור יישובי הדרוזים בשיעור מקרי ההדבקה המאומתים זניח ביותר: 18 מקרים ל-100 אלף איש, כלומר עשירית מהממוצע הארצי.

נושאים קשורים:  מרכז טאוב,  מערכת הבריאות,  מחלקות פנימיות,  חדרי מיון,  המתנה לאשפוז,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  מחלות רקע,  יישובים חרדיים,  סל התרופות
תגובות