במהלך מגפת הקורונה נצפתה עלייה משמעותית בצריכת האלכוהול. כאחד מכל ארבעה מבוגרים דיווחו על צריכה גבוהה יותר של אלכוהול בתקופה זו לצורך התמודדות עם מתח. צריכת אלכוהול ביתר מזוהה כיום כגורם המחמיר את מהלך של מחלת COVID-19, ומעלה את שיעורי התמותה.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את המנגנון העומד בבסיס אינטראקציה זו בין שימוש מוגבר באלכוהול לבין תחלואה עם ARDSי(Acute Respiratory Distress Syndrome) במודלים של עכברים. לצורך כך החוקרים הזריקו תת-יחידה S1 של חלבון הספייק של SARS-CoV-2 (Subunit 1 of SARS-CoV-2 Spike Protein - S1SP) לתוך חלל השדרה של עכברים טרנסגניים עם קולטנים מסוג ACE2י(Angiotensin-converting enzyme 2) ממקור אנושי. לאחר מכן ניתנה לעכברים אלו תזונה עשירה באתנול.
תוצאות המחקר הדגימו כי 72 שעות לאחר הזרקת S1SP, עכברים המקבלים תזונה עתירה באתנול הראו ירידה משמעותית במשקל גוף, עליה משמעותית בספירת תאי הדם הלבנים בנוזלים של שטיפה ברונכואלוואולרית וסערת ציטוקינים מוגברת, בהשוואה לעכברים שיקבלו תזונה רגילה. בדיקה היסטולוגית של רקמת הריאה של פרטים שקיבלו תזונה עתירה באתנול הדגימה גיוס לא תקין של תאי מערכת החיסון בחלל הנאדיות, מבנה פרנכימטי לא תקין, והחמרה על פי מדד Ashcroft. הומוגנטים של רקמת ריאה מעכברים שנחשפו לאתנול הדגימו עליה בביטוי של קולטנים ל-ACE2, לצד ביטוי ביתר של סמנים דלקתיים (NF-κB, STAT3, NLR family pyrin domain-containing protein 3 [NLRP3] inflammasome), בהשוואה לעכברים שקיבלו תזונה רגילה.
מסקנת החוקרים הייתה כי אלכהול מחמיר ARDS במספר מנגנונים הכוללים תגובה חיסונית מוגברת והגברה בביטוי של קולטן ACE2. מודל זה יכול לסייע בהבנה ופיתוח גישה טיפולית עבור חולים שמדגימים החמרה ב-COVID-19 עקב חשיפה לאלכוהול.
מקור: