שכיחותה של אנמיה כתופעת לוואי של תרופות נגד HCV, במיוחד telaprevir (Incivo, J-C Health Care), הביאה את קבוצת חקר הכבד של אוניברסיטת Kyushu לתור אחר מנבאים של הסיכון לאנמיה חמורה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Hepatology.
עוד בעניין דומה
החוקרים עקבו אחר 292 נשאי HCV מגנוטיפ 1b בגיל ממוצע של 62 שנים שקיבלו telaprevir במשך 12 שבועות בשילוב עם PegIFNα2b וribavirin במשך 24 שבועות.
בקרב 34.6% מהמטופלים שפיתחו אנמיה חמורה (Hb<8.5 g/dL), נמצאו מספר מנבאים טרם הטיפול של הסיכון לפתח אנמיה: רמת המוגלובין התחלתית נמוכה מ13.5 g/dL (יחס סכנה [hazard ratio]: 2.53; p=0.0013), אומדן קצב סינון פקעייתי (estimated glomerular filtration rate, eGFR) < 80 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר שטח גוף (1.83;p=0.0265) וגנוטיפ CC (rs1127354) של הגן ל-inosine triphosphatase (ITPA) (2.91; p=0.0024).
בקרב 227 המטופלים עם גנוטיפ CC של גן ITPA, מבין הממצאים המופיעים במהלך הטיפול, רמת המוגלובין בשבוע 2 (יחס סכנה: 0.96; רווח בר סמך של 95%: 0.93-0.98; p=0.0085) והמינון המצטבר (מתוקנן למשקל גוף) של telepravir בארבעת השבועות הראשונים (1.05; 1.01-1.10; p=0.0281) נמצאו בניתוח רב משתני כמנבאים מובהקים של הסיכון לאנמיה.
בסיכום הממצאים מעודדים החוקרים את השימוש בגנוטיפ ITPA לניבוי ולריבוד הסיכון לפיתוח אנמיה חמורה בנשאי HCV המקבלים טיפול משולש.